129 גליון | תמוז-אב תשפ"ד | מקדש מעט | 10 מכתבים למערכת מנהג אבות נקלעתי בחודש האחרון לבית כנסת שנוהג לפי מסורת אבותיו וצורת הישיבה בבית הכנסת היא כעין ישיבה על הרצפה, קורות בטון מחופות בשטיחים ועליהם ישובים המתפללים. לשאלתי מדוע הם ישובים ככה נעניתי שכך נהגו בארצות המוצא שלהם, בעיקר במדינות האסלאם, והם שומרים על מסורת אבותם בכל הדברים – נוסח תפילה, מנהגים, מנגינות וצורת ישיבה. תהיתי ביני לבין עצמי – האם אין כאן משום הליכה בחוקות הגויים? הרי להבדיל אלפי הבדלות נהגו המוסלמים לשבת על הרצפה בבתי התפילה שלהם. ובכלל, האם כדאי מצד "אל תיטוש תורת אמך" להנציח את המסורת פה בארץ עד כדי חיקוי ממשי של חו"ל, או שמא כדאי לנו לאמץ את המסורת הנהוגה בארץ, מצד האיסור ללכת בחוקות הגויים? אין בדבריי חלילה כדי לשנות ממנהגים הלכתיים שהם בגדר דין, כל שאלתי היא לעצם מנהגי הנראות בלבד. יצחק עטיה הכהן נהרייה ביטול הקצאה קראתי בעיון את הכתבה שלכם על סיפורה של הקהילה מראשון לציון שנדרשת להשיב את הקרקע בחזרה לעירייה, ובעצם בוטלה הקצאתה. הדברים ברורים ובהחלט יש מקום להבין שבמקום שיש מצוקת קרקעות ויש ציבור שקיבל הקצאה ולא עושה בה כלום, הוא יידרש להשיבה בחזרה, אבל הבעיה המרכזית שעליה לא מדברים היא שכל מי שבונה בית כנסת עושה זאת מכספי תרומות וללא כספים עירוניים או ממסדיים כלל. על כן פרויקט מסוג זה לא ניתן לתיחום בזמן ולעיתים הוא נמשך מעבר למחשבה הראשונית, מכיוון שכל הכספים מבוססים על תרומות והבטחות לתרומה, ולעיתים בדרך דברים משתנים ויש קושי תזרימי. תופעה זו של דרישה לביטול הקצאה פחות מוכרת ומקובלת במגזר החרדי והדתי, המבין את צורת הבנייה של בתי כנסת, ואם אין אנשים שעינם צרה בקרקע, בדרך כלל איש לא ידרוש את ההקצאה בחזרה. אני חושב שכדאי לחדד את הנושא, שכשבונים בית ה' צריך לחשוב בגדול ולעשותו מפואר ומכובד, "לכתחילה אריבער". לא לחשוש מצרי עין שידרשו את הקרקע בחזרה, לחלום בגדול ובצורה מציאותית ולפעול כל הזמן, לא לחכות לכסף כדי לפעול אלא להיות בעשייה ובתנועה תמידית, ואז יש סייעתא דשמיא להשלמת המבנה. כל מי שבנה פעם בית כנסת יגיד לכם שראה בחוש את ההשגחה הפרטית וכיצד הדברים מסתדרים מאליהם כשעושים בקדושה, ולכן לעשות ולא לחשוש. מ' ד' ירושלים אנו בהחלט מסכימים עם הנכתב. עסקנו בכלליות בפרויקטים תגובת המערכת: שאינם בגדר עשייה רציונלית אלא דמיון מופרך, שמזמינים תרעומת ושאלות מהסביבה ומציבור המתפללים. ודאי שצריך לחלום בגדול ולפעול, אבל יש לחלום ויש 'להתאבד', ובלי קשר למצב הכלכלי ועלות הפרויקט, יש להיות מודעים להסכמים הנחתמים עם העירייה ולהשלכות הדברים. מכתבים למערכת "מקדש מעט" mikdashmehat@gmail.com | , אלעד 45 ניתן לשלוח לת.ד mb0583277390@gmail.com 21 05331-77-390 - 08-68-48-588 ~ ~ 30% U
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=