129 גליון | תמוז-אב תשפ"ד | מקדש מעט | 34 אין להם אלא ספר תורה אחד, והם צריכים לקרות בשני ענינים, גוללין, וידחה כבוד הצבור". וקשה, שכן ביום הכיפורים נפסק בגמרא, כאמור, שהיה כהן גדול קורא בעל-פה, משום טורח ציבור, ועולה מכך לכאורה שבמקום שאין לציבור אלא ספר תורה אחד יש לקרוא בעל-פה, ולא להטריח את הציבור בשעת גלילת ספר התורה. שיש הבדל בין בית (ס"ק ז)אלא, מתרץ המגן אברהם המקדש לבית הכנסת בדברי הגמרא. כשהיו בבית המקדש, נכחו כל ישראל, ולא מחלו על כבודם, אבל בבית כנסת יש ציבור מועט והם מסתמא מוחלין על כבודם. עולה מדבריו שציבור רשאי למחול על כבודו, אלא בשם שו"ת הרא"ש (או"ח נג)שמדברי הבית יוסף בנוגע לשליח ציבור שלא נתמלא זקנו, משמע שאין הציבור רשאי למחול על כבודו, שכן מינוי ילד לשליח ציבור פוגע בכבוד הציבור, וכן כתב בשו"ת .(תקט, או"ח כב)בית יהודה כתב ליישב בדרך (חושן משפט קנב)בשו"ת אבני נזר אחרת את הסתירה לכאורה בין הגמרא ביומא לפסק ההלכה של השולחן ערוך. לדבריו יש לחלק בין קריאת התורה של הכהן הגדול שם ביומא, לבין קריאת התורה של ציבור. לדבריו, חובת קריאת התורה של הכהן הגדול היא חובה אישית, ולכן אין לו להטריח את הציבור כדי לקיים את חובתו הפרטית. מאידך גיסא, במצוות קריאת התורה של ציבור ראוי להטריח את הציבור, שכן זוהי חובת ציבור, ולכן אם אין להם שני ספרי תורה יכולים לגלול על אף טורח הציבור, כי הציבור יכול ורשאי למחול על כבודו. ואולי לכן מאריך הרב בדרשות, כדי לזכות את הציבור בדברי תורה, דבר שהוא חובה כללית, ובמצב כזה הציבור יכול ורשאי למחול על כבודו. להמתין לרב שיסיים תפילתו האם ציבור שסיים תפילת שמונה-עשרה נדרש להמתין לרב עד שיסיים תפילתו כדי להתחיל בחזרת הש"ץ, והאם רשאי הציבור להתחיל תפילה בזמנה גם אם עדיין לא הגיע הרב? פוסק: "אם יש (קכד, ג, בשם שו"ת בנימין זאב)הרמ"א יחידים בקהל שמאריכים בתפילתם, אין לש"צ להמתין עליהם, אפילו היו חשובי העיר. וכן אם היה מנין בבית הכנסת, אין להמתין על אדם חשוב או גדול שעדיין לא בא". הטעם לכך הוא ש"מענישים אותו על שמטריח הציבור, וכבוד הציבור גדול הוא". מביא את המנהג "שהש"ץ (ס"ק יג)המשנה ברורה ממתין עד שיסיים הרב את תפילתו", ומבאר את הטעם – לפי שרוב האנשים מתפללין במרוצה, והמתפלל מלה במלה לא יוכל לומר קדושה עם הצבור, לכן ממתינים כי הם עושים שלא כדין, אבל אם הרב מאריך מאוד יותר מאמירת מילה במילה אין צורך להמתין, ואם הרב רומז להם להתחיל אין .(מ"ב קד ס"ק א)צורך לחכות לו להאריך או לקצר? נאמר "כבד את ה' מהונך", ורש"י במקום (ג, ט)במשלי מפרש: "מכל מה שחננך, אפילו מקול ערב, אל תקרי מהונך אלא מגרונך". התנחומא בפרשת ראה כותב: "כבד את ה' מהונך, אם היה קולך ערב, היה פורס על שמע ועובר לפני התיבה". אומרת: "רשב"י אומר: (פאה פ"א)הגמרא בירושלמי גדול הוא כיבוד אב ואם, שהעדיפו הקדוש ברוך הוא יותר מכבודו. נאמר: 'כבד את אביך ואת אמך', ונאמר 'כבד את ה' מהונך'. ממה אתה מכבדו? ממה שיחננך". משמע במה שחנן אותך, אפילו בקול ערב, חובה עליך לכבדו בכך ולעבור לפני התיבה. מפרש: "כבד את ה' מהונך, ממה (דברים כו, א)רבנו בחיי דהנייך, כלומר מכל מה שהוא מהנה אותך ונותן לך יתרון על שאר בני אדם יש לך להודות לפניו ולתת כבוד לשמו, כגון מי שראה בעצמו שיש לו קול ערב, ראוי לו לכבד בו את השם יתברך שינגן ויתפלל לפניו ונשמע קולו בבואו אל הקודש". כותב: "כבד את אביך, כמה (ח"ב צג, א)הזהר הקדוש דאת אמר כבד את ה' מהונך, מהונך מממונך, מהונך מחנך בחדוה דנגונא". עולה מהאמור שיש חשיבות גדולה לכך ששליח הציבור יהיה בעל קול ערב כדי שינעים את התפילות ויפתח את ליבם של המתפללים בכוונת התפילה, . אבל עיתים (שיה"ש ב, יד)בבחינת "השמיעיני את קולך" שתפילתו של שליח הציבור אינה נשמעת דווקא בגלל קולו הערב, כשהוא מכוון בניגונים ובסלסולים להשמיע לציבור את יכולותיו, ולא מכוון ליבו לאבינו "נתנה עלי (ירמיה יב, ח)שבשמיים, ועליו אומר הכתוב בקולה על כן שנאתיה". יש שני סוגי שליחי ציבור: יש המאריכים מאוד האם ציבור שסיים תפילת שמונה-עשרה נדרש להמתין לרב עד שיסיים תפילתו כדי להתחיל בחזרת הש"ץ, והאם רשאי הציבור להתחיל תפילה בזמנה גם אם עדיין לא הגיע הרב?
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=