129 גליון | תמוז-אב תשפ"ד | מקדש מעט | 48 בקומות עמודים, בדירות שכורות, בחניות ועוד. בשנים האחרונות, על אף מצוקת הדיור הקשה, נבנו בארץ עשרות מגה־שכונות. אלו הן שכונות ענקיות המיועדות לאלפי בתי אב ואף לעשרות אלפים. דוגמתן תוכלו למצוא בחריש, בית שמש, ראש העין, קריית גת, אשקלון, קריית מוצקין, באר יעקב וכמעט בכל עיר שמכבדת את עצמה. מדובר בעשרות אלפי דירות רק בשנים האחרונות. ברוב השכונות הללו לא היה בית כנסת שחיכה לתושבים החדשים, ובחלק גדול מהן לא נבנו בתי כנסת עד היום הזה. מציאות זו יצרה מצוקה של ממש במקומות תפילה והביאה את תופעת המבנים היבילים לפריחה. כיום ביישובים רבים ברחבי הארץ ניתן להיתקל בבתי כנסת השוכנים בקרוואנים. הדבר נפוץ בערים החרדיות, בהתיישבות ובשכונות חדשות בשולי הערים הוותיקות או החדשות. מבנים אלה אינם דורשים בנייה של ממש והם יבילים, דהיינו ניתן ב תי כנסת נתפסו מאז ומקדם כיוזמה פרטית והמדינה מעולם לא ראתה לעצמה חובה לדאוג לבנייתם, ובוודאי לא לאחזקתם. מאחר שברוב המקרים הרשות המקומית היא למעשה הגוף שבונה בפועל את רוב מבני הציבור כזרוע ביצועית של הממשלה, והתקציב עובר דרכה, בתי הכנסת נותרו בסוף סדר העדיפויות ברוב השכונות, בין שהיה מדובר בשכונה מעורבת ובין שהיה מדובר בשכונה דתית, שלא לומר חרדית. רוב הרשויות לא טרחו להתחיל בהליכי הקצאה קודם לאכלוס ולעיתים קרובות אף לא זמן רב לאחריו. תושבים שהתיישבו בשכונות החדשות גילו שאין להם היכן להתפלל... חלק מהם מצאו (קרוואנים)פתרונות "פיראטיים" והציבו מבנים יבילים על שטחים ציבוריים או פרטיים, מי באישור מזורז ומי ללא אישור ובעצימת עין של הרשות המקומית ופקחיה. אחרים ניסו את מזלם במקלטים ציבוריים, מהו התהליך הכרוך בהצבת קרוואן – מבנה יביל שישמש כבית כנסת? האם חלה עליו קדושת בית כנסת? כמו כן, יאיר גליק | ? האם הוא נכלל בפטור מארנונה למבני דת קרוואן – מבנ
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=