129 גליון | תמוז-אב תשפ"ד | מקדש מעט | 8 י ﬥנסת ובתי מדﬨש ﬩ לב > ריﬣוט מפואר לתות כניסה וﬠוד > לים תיבות ספריות ד > היכ נסיון רב שנים בתחום • שירות מקצוﬠי • מוצרים איכותיים • ﬠמידה בזמנים לפרטים והזמנות: שחר חזוט 054-5446-761 פאר את בית ה' דבר העורך קובלים עליך רבי, שאתה בורר לך ממי לקחת צדקה, והולך רק אל הגבירים, וממילא אינך מזכה את כל תושבי העיר במצוות הצדקה. עוד סיפר לו הקורות אותו, וסיים: ובזכות הצדקה שעשיתי לפני מותי, שלחו דווקא אותי אל רבנו. ציווה עליו הרמ"א: אמור למעלה שמהיום והלאה מתחייב אני לזכות את כל תושבי העיר. גבאים נכבדים, עם יד על הלב – כמה פעמים באו אלינו יהודים יקרים ואמרו שהם רוצים להיות שותפים ולתרום עבור מטרה חשובה כמו רכישת ארון קודש, ואנו, מהיכרותנו את יכולתם הכלכלית ומהבנתנו שאינם מתכוונים לכל הסכום, ניתבנו אותם לאפיק תרומה אחר ואמרנו להם, "אנו מחפשים תורם אחד שייתן את מלוא הסכום ויקבל הנצחה. אין לנו מה לעשות בתרומה זו המיועדת לארון קודש. התורם שיקבל עליו את כל העלות לא ירצה שיהיו לו שותפים בהנצחה או במצווה. אפשר לתרום לזה וזה..." אבל אותם יהודים ביקשו ורצו להיות שותפים בארון הקודש דווקא. מדוע לא לפתוח ולהרחיב את השותפות לכלל הציבור? לדוגמה, אם עלות ארון הקודש היא מאתיים אלף שקלים, אפשר לומר לציבור שמאה אלף שקלים יכולים להיאסף מכלל הציבור, שיתרמו כל אחד כפי יכולתו, וההנצחה שמורה לתורם היחיד שישלים את מאה אלף הנותרים. בכך גם זיכינו ושיתפנו את כולם, וגם שמרנו על כבודו של התורם ויכולתו לקבל הנצחה. בבית הכנסת אפשרויות תרומה רבות: קרן הבניין, ארון קודש, כיסאות, חלונות, נברשת, לוחות הנצחה, פרוכת, תקרובת לשיעורי תורה, עמדת קפה, מטבח ועוד ועוד. אף שבוודאי קל יותר לקבל תרומה אחת מגביר ולסיים את העניין, יש עניין לתת לכולם הזדמנות להיות שותפים בצדקה אף שאין בידם לתרום סכומים גדולים. מסופר על הרמ"א כי היה נוהג לכתת רגליו ולילך לאסוף כסף אצל גבירי עירו עבור צורכי צדקה, ואולם מנהגו היה שלא לקחת ממון מסתם ההמון כי אם מאנשים מיוחדים. בעירו של הרמ"א חי יהודי שואב מים שזכה בפי כול לכינוי "יענקל שיכורניק", על שם מנהגו לקנות בכל ערב שבת, בכסף שהרוויח במשך השבוע, שיכר לכבוד שבת המלכה. פעם אחת בערב שבת, כדרכו מימים ימימה, הלך יענקל לקנות שיכר לכבוד שבת המלכה שעמדה בפתח, והנה פגש באישה ענייה שנאנחה בקול ואמרה לעצמה: "הנה זה הולך לקנות לו שיכר לכבוד השבת, ואני אין לי פרוטה אפילו לנרות שבת..." הגיעו דבריה אל אוזניו של יענקל, והלה לקח את צרור כספו, הניחו בידה ואמר לה: הא לך, קחי ולכי לקנות צורכי שבת. אחר הדברים האלה, בעוד היום גדול, הלך יענקל לביתו, עלה על יצועו והשיב נשמתו לקונו, ואחר שעה נטמן בבית החיים בעירו. במוצאי השבת ישב לו הרמ"א בביתו והגה בתורה, והנה פתאום ללא שום הודעה מוקדמת נכנס אליו יענקל, ודבריו בפיו: הנני להזמין את רבנו לדין תורה לפני בית דין של מעלה. בתחילה חשב הרמ"א שיענקל נמצא עתה בעת שכרות וחומד לו לצון וגירשו מעל פניו, אולם אחר הרהור שני התפלא: הן הדלת סגורה ונעולה יפה, ואם כן איך נכנס אל החדר?! יצא לבית המדרש, ואחר בירור קצר שמע שיענקל שואב המים נפטר ביום שישי ונטמן בטרם תיכנס השבת. הבין הרמ"א כי דברים בגו, והמתין לבואו שנית. כשחזר הדבר ונשנה ויענקל בא להזמינו שוב, שאלו הרמ"א: מה זה ועל מה זה? השיב לו יענקל: בבית דין של מעלה אליהו בן הרוש לתגובות: mikdashmehat@gmail.com לקבל צדקה מכולם
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=