135 גליון | תמוז - אב תשפ"ה | מקדש מעט | 16 בבית הכנסת החריף. על כן, ועד בית הכנסת בשם הציבור הגיש תביעה לבית דין רבני, ובית הדין פסק כפי ההלכה – "גבאי אינו קונה לעצמו בעלות בשל שנות שירותו כגבאי. עליו למסור כל שליטה וסמכויות לוועד החדש שנבחר וזאת תוך שבעה ימים". כאשר המשיך הגבאי המודח לעמוד במריו וסירב לקיים את פסק הדין הרבני, פנה ועד בית הכנסת לבית משפט מחוזי וקיבל צו עשה נגד הגבאי הסורר, המורה לו להעביר גישה לחשבון וכן את סמכויותיו. שנה סירב להעביר 22 גם בלוד, גבאי ותיק שהחזיק בתפקיד לגבאים החדשים גישה לחשבון ולניהול בית הכנסת, אף על פי שנבחרו כדת וכדין. "זה חשבון שלי", טען, "אני פתחתי אותו, הכסף עבר דרכי, אתם לא מבינים כלום". הוועד החדש, שהבין שבלי התערבות חיצונית בית הכנסת יחדל מלהתקיים, פנה לרב, וזה פסק במפורש: "שליחותו הסתיימה. עליו להעביר הכול. על כל עיכוב – גזל בידו". לאחר שהגבאי התעקש לסרב גם לפסק הדין של הרב פנו ועד הגבאים לבית דין, והדיינים פסקו: "עליו להעביר את המפתחות, המסמכים והגישה לחשבון בתוך שבעה ימים, או שייחשב למורד בקהל, על כל השלכות העניין". הפרדת רשויות גם בבית הכנסת בבתי כנסת רבים קיימת אי־הבחנה מסוכנת בין תפקידים רוחניים לבין תפקידים ניהוליים. כאשר אותו גבאי אחראי גם לקביעת שיעורים, גם למינוי בעלי תפילה, גם לניהול כספים וגם להחלטות תקציביות – נוצר עירוב מסוכן בין שליחות רוחנית לבין שלטון מעשי יחיד. גבאי צריך לפעול בשיתוף עם גבאים נוספים בחלוקת סמכויות ולהקפיד על שיתוף פעולה עם רב בית הכנסת, אם ישנו. ציבורי כמו בית כנסת. חוק העמותות קובע מפורשות כי ניהול תקין מחייב: • בחירות סדירות • פרסום דוחות • קיומה של ועדת ביקורת • דיווח על החלטות. אם בית הכנסת אינו רשום כעמותה, הוא נחשב כאגודה לא רשומה אך כפוף לעקרונות של מנהל תקין, וודאי שאינו רכושו של יחיד. עיריית קריית מוצקין ואח' נ' בית 62545-06-22 בפסק דין הכנסת המרכזי שדרות השופטים, דן בית המשפט במקרה שבו סירב הגבאי להעביר סמכויות לוועד שנבחר כדין. בפסק הדין נכתב: "אין לאדם פרטי זכות להחזיק בניהול של גוף , מפתחות, (בנק)ציבורי ללא בחירה תקינה. סירוב למסור חשבון ומסמכים – עילה להתערבות שיפוטית". נכתב: "עמותה או גוף 34784-07-16 בפסק דין נוסף עמ"נ דתי אינם רכוש פרטי, והחזקה בתפקיד אינה מקנה שליטה לצמיתות". נכתב: "סירוב להעביר 2019 בחוזר רשם העמותות לשנת סמכויות, או המשך ניהול עמותה ללא בחירה חוקית, מהווה עילה לפנייה משפטית ואף לפתיחה בהליך פלילי". עו"ד אייל בסרגליק, מומחה לעמותות, מסביר: "גבאי הוא שליח הציבור. הסירוב להעביר שליטה אחרי סיום כהונתו אינו חוקי, אינו מוסרי, ופותח פתח לנזק ממשי לציבור ולמוסד. גבאי כזה חשוף לתביעות, לצווי עשה, ואף לביטול ההרשאות שלו מול הבנק". מעשים שבכל יום אלו אינם רק דיבורים בעלמא אלא מעשים שבכל יום, וכבר נדרשו בתי הדין ובתי המשפט למקרים כאלה ונתנו פסקי דין בפועל בהתאם לאמור. כך עולה למשל מסיפורה של קהילה שנה 25 ותיקה במרכז הארץ, שבה גבאי ששירת בתפקיד והיה מהדמויות המכוננות בהקמת בית הכנסת, סירב לקבל את גזרת הציבור ולהעביר סמכויות לוועד החדש שנבחר. "אני השגתי את התרומות, אני בניתי את המקום הזה, לי יש את המפתח לחשבון", טען. הרב המקומי, דמות מקובלת ואהובה, ניסה לתוון בין הצדדים. הגבאי הסכים להעביר סמכויות ובלבד שיישאר בתפקיד "נשיא", יושב ראש של כבוד. הציבור כמובן סירב והמשבר גבאי שהוא שליח נאמן של ציבור ולא בעלים עליו. כל מי שמחזיק בכוח ללא גבול, גם אם מתוך כוונה טובה, פוגע בסדר הציבורי ובכוח הציבור. בחירות שמתקיימות ברצון הציבור מחייבות, והעברת סמכויות אינה חסד אלא חובה. להצטרפות: באמצעות המצלמה QR יש לסרוק את או חפשו אותנו בספריית הערוצים התאחדות גם בדיגיטל כאן תמצאו כל מה שגבאי וקהילה צריכים עדכונים שוטפים • תקנות • הנחיות • שאלות ותשובות • אירועים, כנסים הכשרות • טפסים להורדה • מדריכים ומאמרים מקצועיים • פורומים ושיתוף מידע • מגזיני מקדש מעט • המלצות על יצרנים וספקים • רכישה קבוצתית הטבות והנחות • סרטוני הדרכה • פודקאסטים • ועוד...
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=