תמוז – אב תשפ"ה | 135 גיליון | בס"ד ירחון מקצועי לגבאי בית כנסת, מנהלי מוסדות, רבנים וקהילה לטלטל את ספר התורה האם מותר להוציא את ספר התורה מבית הכנסת לבתי אבלים, טיולים וכדומה? ברכת הגומל מתי מברכים ומתי אין מברכים ברכת הגומל כיוון התפילה כיוון התפילה ומקום ארון הקודש מדוע חשוב לפצל סמכויות בין כמה גבאים ולא לרכז את כל הכוח ביד אדם אחד להוציא ספר תורה עבור המאחרים, לעיתים לאחר הזמן או תוך הפרעה למניין המרכזי התאגדות ורישום האם חובה למנות מורשי חתימה? מהי ועדת ביקורת ומה הן סמכויותיה? המניינים המאוחרים ערוץ הוואטספ של התאחדות בתי הכנסת בו תמצא כל מה שגבאי וקהילה צריכים סרוק והצטרף
www.ozsafes.co.il משרדנו והמפעל נמצאים באיזור תעשיה, קרני שומרון, אתר: | 050-9244854 : תומר עוז כספות בע"מ יצרני כספות לבתי כנסת ייצור מיוחד לפי מידה שירות בכל הארץ מותאם לכל ס"ת אשכנזי / ספרדי הגנה מרבית מפני לחות ושריפות עומד בתקן חברות הביטוח בהגנה על ספרי התורה היקרים, הגבאים בוחרים שוב ושוב בחברת עוז כספות הגבאים לא מתפשרים על איכות ! שירות ! אחריות ! צריכים חיפוי מעץ לכספת ? אנו נחבר אתכם לנגרים מומחים ללא דמי תיווך מצידנו ! התקשרו עכשיו וקבלו את המחיר והשירות הכי טוב שיש 050-6833492
ויטראז' רחובות שנות מוניטין והמלצות רבות 35 מעל מומחים בעבודות אומנות לבתי כנסת מגוון עיצובים בסגנונות שונים חלונות מעקות לעזרת נשים דלתות כניסה שלטי בית כנסת ועוד משרביות | מקומות קדושים | שבעת המינים | חגי ישראל | שבטים ' לפאר ולהדר את בית ה 052-8851648 נייד: | 08-9470058 טל. חדש! ויטראזים בשילוב יצירה בבינה מלאכותית
10:00-17:00 ' א'-ה | מתחם לולים כפר עציון o ce@alpi.co.il | 02-6404747 שרות לקוחות
אַלְפִי ה באי תמיד במקום הראשון ספריות ארונות קודש בימות מחיצות ריהוט מוסדי ספסלים חדרי ארוח לבית כנסת צור קשר: 052-565-9100 050-410-6566 אצלנו בחברת בית כנסת קומפלט 99.000- ב לפי תנאי החברה. ט.ל.ח מבצע מיוחד לקראת החגים
135 גליון | תמוז - אב תשפ"ה | מקדש מעט | 6 מופץ חינם לגבאי בית כנסת מוסדות, רבנים וקהילה כל הזכויות שמורות. תשפ"ה © כל האמור במגזין זה אינו בגדר ייעוץ אלא המלצה בלבד, אין המערכת אחראית לתוכן המודעות והפרסום. הוצאה לאור: תוכן העניינים הפרדת רשויות מה קורה כאשר גבאי ותיק מסרב להעביר סמכויות לוועד הנבחר החדש? השלכות הלכתיות, משפטיות וקהילתיות – וקריאה לסדר ציבורי בתוך הקודש על החשיבות אליהו בן הרושהקריטית בהפרדת סמכויות בבית הכנסת / המניינים המאוחרים מתפללים שמגיעים באיחור ומבקשים לפתוח את ארון הקודש ולהוציא ספר תורה לעיתים לאחר הזמן או תוך הפרעה למניין המרכזי – מציבים אתגר לא פשוט לפני גבאי בתי הכנסת, המוצאים עצמם לא אחת בתווך בין שמירה על הסדר לבין חשש דביר ברוךממחלוקת / ברכת הגומל ברכת הגומל יש בה ספקות רבים ושאלות מעשיות בחיי היום-יום, אם מברכים שואל ומשיבומתי מברכים. מדריך הלכתי קצר / כבודה של תורה, עד היכן? האם מותר להוציא ספר תורה שלא בזמנו לצורך חינוך, כבוד, בתי אבלים או טיול? אבי יעקובוביץגבאים מתלבטים, הפוסקים חלוקים, וכל אחד יעשה כדעת רבותיו / "ולא יפנה אחוריו להיכל" האם חובה לכוון את ארון הקודש דווקא למזרח? כיצד נהגו בדורות קודמים בארץ ובתפוצות? ומה עושים כשאי אפשר לבנות את בית הכנסת בכיוון הנכון? כיוון אבי יעקובוביץהתפילה ומקום ארון הקודש – בין עבר להווה / התאגדות ורישום האם חובה למנות מורשי חתימה? מהי ועדת ביקורת ומה הן סמכויותיה? המדריך אליהו בן הרושלהקמת עמותה – חלק ג' / אליהו בן הרושעורך ומו"ל: אליסף חפץשיווק ומכירות: גרפיקה ועימוד: אליהו בן הרוש, דביר ברוך, יאיר גליק, משתתפים: אביתר בן הרוש, אבי יעקובוביץ יעקב כהןצלם מערכת: התאחדות בתי הכנסתמו"ל: 40810 אלעד, מיקוד: 45 ת.ד. 03-9090813 שיווק: Office@s-uniun.co.il אימייל: למשלוח מודעות ותמונות: Mikdas@s-uniun.co.il 12 20 30 34 44 48 חלקים מהמגזין טעונים גניזה 054-3175116 וכן רוכשים כלי כסף, כתרים, רימונים ועוד חיים (עוסק מורשה) תשלום הוגן (גם מיועדים לגניזה ) ב"ה חידוש ותיקון ספרי תורה ישנים מכון kdushathaot@gmail.com
סייף סנטר כספות - החברה לארונות קודש 050-7799913 טוביה | 050-7995991 : שלומי שמעון התחייבות למחיר הטוב ביותר בארץ - כולל הובלה ר' שמעון - צבע לפי בחירה , - ניתן לקבל בעמודים מעוגלים או ישרים לפי בחירה מ' 1.90 והחיפוי עד 1.30 - מידות הכספת עד - המחירים אינם כוללים מע"מ מבצע לחגים! כספת איכותית מבית "סייף סנטר" עמידה באש כולל חיפוי עץ מהודר )כפי הדוגמא( כולל עמוד חזן ותיבה כולל פרוכת יוקרתית הובלה והתקנה רק ב ₪ 49,990 + + + + =
135 גליון | תמוז - אב תשפ"ה | מקדש מעט | 8 דבר העורך הביט שוב ושוב כדי לוודא שאכן עיניו לא מתעתעות בו והחליט שהפעם ימצא את הקלפים ויהי מה. הוא נכנס לחדר ודרש מהם להסיר את הבגדים ולהמתין ליד הקיר בזמן שיערוך בכל כליהם חיפוש יסודי ומדוקדק. אבל שוב לא מצא כלום; אין קלפים, כאילו בלעה אותם האדמה. הוא עזב את התא בחמת זעם, והאסירים כמובן שבו למשחק ביתר שאת וביתר עוז... רבי מענדל פוטרפס, שהיה עד למחזה הזה, שאל אותם: היכן החבאתם את הקלפים? כיצד ייתכן שהסוהר מבצע בדיקה מקיפה שוב ושוב אצל כולכם וגם בתא ולא מוצא כלום? אך חבריו לתא צחקו וסירבו לגלות לו את סודם. רק לאחר שהפציר בהם רבי מענדל ניאותו לספר לו ואמרו: הסוהר בדק את כל התא ואת כל אחד ואחד מאיתנו, אבל בכליו שלו לא בדק. בכל פעם שהסוהר נכנס לתא, בזריזות ידיים מדהימה אנו תוחבים את הקלפים בכיס מעילו, וכשהוא מסיים את הבדיקה אנו שולפים אותם משם, וכך הוא לעולם לא מוצא אותם, כי תמיד הוא בודק אותנו ולא את עצמו... לחפש בכיסינו גבאים נכבדים, מכאן ניתן ללמוד מוסר השכל גדול. לפעמים אנחנו מחפשים את הקלפים במקום הלא נכון. במקום לפשפש ולחפש בכיסים שלנו, אנחנו נוברים בכיסים של אחרים. זהו טבעו של האדם, לתלות את החיסרון שלו במישהו או במשהו אחר ולא בו. אנו מעירים בעוז למדברים אבל מדברים בעצמנו, "כי הרי אנו גבאים ולנו מותר לדבר", ושוכחים שאם אנו מדברים ולא שומרים על קדושת בית הכנסת, הערותינו למדברים לא יישמעו במקרה הטוב, או שיוטחו כנגדנו אמירות בנוסח "קודם קשוט עצמך וחדל לדבר אתה, ורק אחר כך קשוט והער לאחרים". לעיתים אנו מעירים לאחרים על שאינם שומרים על כבוד בית הכנסת ולא מפנים את האשפה סביבם, אבל אנו מורים לעצמנו היתר, וגם אם על השולחן שלנו או על השולחן הסמוך נותרה פסולת, לא נפנה אותה אלא נמשיך הלאה לדברים אחרים. אין לנו זמן להתעסק בזוטות, הרי אנו גבאים... שמישהו אחר יעשה זאת... אבל אנחנו חייבים לזכור: "נאה דורש ונאה מקיים". קודם עלינו לפשפש ולחפש במעשינו ובכיסים שלנו ולתקן את עצמנו, ורק אז נוכל לעבור ולחפש בכיסיהם של אחרים. חובה עלינו לזכור שאנו משמשים דמות ומראה למתפללים, וכפי שאנו נתנהג בבית הכנסת כך יתנהגו אף הם. אם אנו נקבל עלינו לשמור על קדושת בית הכנסת וכבוד בית ה' ולא נדבר למרות תפקידנו, נוכל להעיר לאחרים בדברים שיתקבלו על ליבם, ובכך נזכה להרבות בכבודו של מקדש מעט. מסופר על רבי מענדל פוטרפס שלא שעה לגזרות השלטון הרוסי ועסק בהרבצת תורה ברבים בניגוד לחוק המקומי. לימים נתפס והושם בבית האסורים בחדר צר עם אסירים נוספים. השעמום בחדר היה רב וכדי להפיגו היו האסירים בתא משחקים במשחקי קלפים, בניגוד לתקנות בית הסוהר. בכל עת שהסוהר היה עובר ליד התא היה שומע את להט המשחק ומייד נכנס ובודק מה הם עושים, אך לא מצא דבר, והם כמובן הכחישו כל קשר למשחק האסור. פעם אחת החליט הסוהר לאשש את חשדותיו והמתין ליד התא כדי להאזין למעשיהם. כששוב שמע את להט המשחק, היה בטוח שכעת יתפוס אותם בשעת מעשה, ומייד נכנס לתא ודרש בתוקף לקבל לידיו את המשחקים האסורים. אך הם בשלהם – "אין לנו שום משחקים ולא שיחקנו כלל, אתה יכול לבדוק". בלית ברירה יצא הסוהר כלעומת שבא אך החלטתו עימו: הוא יארוב להם ויתפוס אותם בשעה שישחקו, ואז... יענוש אותם בחומרה גם על המשחק האסור וגם על ניסיונם להתל בו. וכך אכן עשה. הוא המתין סמוך לחדר והציץ מבעד לחרך צר בדלת בהם ובמעשיהם. ואכן חששותיו אושרו. הוא ראה כיצד הם משחקים בקלפים בלהט ובקולי קולות כאילו לא עברו לפני זמן מה ביקורת פתע. הוא נכנס מייד לתא ודרש בתוקף את הקלפים, תוך שהוא מסנן לעברם: ראיתי אתכם משחקים, הפעם לא תהתלו בי! והם בשלהם: אין לנו מושג על מה אתה מדבר, לא שיחקנו בקלפים ובכלל אין לנו קלפים... הפעם לא שעה הסוהר לדבריהם ודרש לערוך חיפוש מדוקדק, הרי ראה אותם במו עיניו משחקים ולא ייתכן שלא ימצא הפעם את הקלפים. הוא דרש מהם לעמוד ליד הקיר והחל לערוך אצל כל אחד ואחד מהם חיפוש יסודי, אבל שוב לא מצא את הקלפים ויצא מהתא במפח נפש. והם בשלהם – רק יצוא יצא הסוהר, והם שבו למשחק הקלפים. זריזות ידיים הסוהר הזועם שהבין כי האסירים מהתלים בו הביט שוב מבעד לחרך הצר וראה שהם משחקים גם עתה. הוא אליהו בן הרוש לתגובות: Mikdas@s-uniun.co.il קשוט עצמך תחילה
מכתבים למערכת אש קדחה באפי רעד עבר בי כשקראתי את הסיפור על הפלטה שגרמה לשרפה. גם אצלנו בבית הכנסת משתמשים בפלטה חשמלית לקידושים בשבת, ולאחר קריאת הכתבה ניגשנו מייד לבדוק את תקינותה. גילינו שהשעון באמת ישן ולא אמין – והחלפנו אותו. אין לדעת מה היה קורה אלמלא העליתם את הנושא. יישר כוח על האחריות הציבורית! שמואל ב' – גבאי, דרום • • • לכף זכות קראתי בהתרגשות את דבריכם על נושא חזקת החפות לגבאים. מדובר בבעיה שמרחפת מעל כל גבאי פעיל – די בתלונה אחת אנונימית כדי שייפגעו שמך, כבודך ולעיתים אף פרנסתך. אצלנו התנהל בירור פנימי שקוף, ולמרות זאת – היה מי שדרש "להרחיק עד שיתברר". הציבור שוכח שגבאי הוא לא עובד ציבור אלא מתנדב, שלעיתים גם משלם מכיסו. תודה שאתם מזכירים שמדובר באנשים עם לב. בתודה ובהערכה מאיר ע' – גבאי, גוש דן • • • חובת הזהירות כמי שמטפל שנים בענייני חשמל ואחזקה בבית הכנסת, המאמר על הפלטה החשמלית היה עבורי נורת אזהרה. התרגלנו לחשוב שהכול "יסתדר", אבל הסיפור הזה המחיש עד כמה חובת הזהירות מוטלת עלינו – לא רק מבחינה טכנית, אלא גם הלכתית ומוסרית. יזמנו בעקבות המאמר בדיקה כוללת של לוחות החשמל, שעוני שבת וכל נקודת סיכון. יישר כוח על אחריותכם הציבורית והמעשית. שלמה ק' – גבאי, אזור חיפה מצוות צדקה קראתי בעיון את המאמר על קופות הצדקה, והוא נגע בדיוק בנקודה שמטרידה אותנו שנים. אצלנו מגיעים שליחים כל שבוע, מניחים קופות בלי תיאום, ולעיתים גם פונים ישירות למתפללים. זה יוצר עומס, בלבול, ולעיתים תחושת ניצול. ניסינו לקבוע כללים, אבל תמיד יש מי שכועס. החיזוק שקיבלנו מכם – שהתקנה המקומית מוצדקת ואף ראויה – היה חשוב לנו מאוד. המשיכו לחזק את ידי הגבאים שפועלים מתוך אחריות ציבורית. דוד ר' – גבאי, אזור הצפון • • • הנצחה כריבית המאמר על הנצחה תמורת הלוואה עורר שיח גדול אצלנו. יש חבר קהילה שמבקש להלוות סכום גדול לשיפוץ – אך התנה זאת בקריאת שם האולם על שם הוריו. התלבטנו – האם זו ריבית או הבעת כבוד? הדיון ההלכתי שהצגתם הבהיר שיש בזה שיקולים עדינים, וצריך להתייעץ עם מורה הוראה בכל מקרה. תודה על ההבהרה והעיסוק הרציני. בברכה אליהו ש' – גבאי, ירושלים • • • עניי עירך קודמים בעניין התקנה נגד קופות צדקה שאינן של בית הכנסת – המאמר שלכם הביא סוף סוף לגיבוי ציבורי למה שאנחנו אומרים כבר מזמן. לא כל אחד יכול פשוט להניח קופה ולעשות כרצונו. כגבאים, יש לנו אחריות גם על הסדר וגם על שמירת אמון המתפללים. כשהציבור רואה קופה – הוא מניח שהיא מפוקחת, וכשהיא לא – זה עלול להוביל למרמה. מאז שהוצאנו קופות לא מזוהות, הייתה גם ירידה במריבות ובאי הבנות. תודה על התמיכה המקצועית וההלכתית. בכבוד רב' חיים ל' – גבאי, ראשון לציון מכתבים למערכת "מקדש מעט" Mikdas@s-uniun.co.il | , אלעד 45 ניתן לשלוח לת.ד ותק ונסיון של שנה 30 קונים ספרי תורה ישנים ופסולים תיקון וחידוש ספרי תורה ברמה הגבוהה ביותר. מומחים בתיקון ספרי תורה גויל 052-9772525 המלצות מגדולי הרבנים שמואל חריף
התכנון פגישות אסטרטגיה בהם נכיר את בית הכנסת ואת הזהות היחודית של הקהילה, וכך נגיע לאמירה וסגנון העיצוב. > > > > גבאי קהילה? מתלבט האם פרוכת של "חנה גמליאל" תתאים לכם? דבר איתנו ושלח אלינו תמונה של הארון קודש וקבל שיחת ייעוץ ממיטב הצוות שלנו ללא התחייבות. הסקיצות מייטב האומנים ייצר אופציות עיצוב עבור הפרוכת ונבחר את העיצוב הכי מרגש, הכי מבטא, הכי מחובר אליכם. הייצור השלב המדהים של הייצור עצמו, בחירת הבד וגווני החוטים עידכונים ושיתוף בכל שלבי התהליך. סיימנו! הפרוכת מוכנה, והיא ייחודית ומרגשת, אתם תולים אותה בביה"כ ומקבלים אוירה מחוברת ומפעימה לב. www.MyParochet.com MyParochet@gmail.com 0504-167-546 שפות: אנגלית. עברית. צרפתית לשיחת ייעוץ: זה פרוכת. זה לב. פרוכות 765- שנות נסיון וכ 17 מדינות לא מונעים מאיתנו 8- ב להתרגש בכל פרוכת כאילו היא הפרוכת הראשונה והיחידה. בתהליך מדוייק עמוק ויצירתי אנו בסיעתא דשמיא מייצרים פרוכת שמחברת את הקהל, את התורמים ובעיקר-את דור העתיד-הילדים. מוזמנים להתחיל את חווית מיתוג הקהילה בפרוכת מותאמת ואביזרים משלימים - ולקבל בית כנסת עם אוירה מחוברת ומרוממת. לבתי כנסת: VIP מיתוג כיסויים | פרוכות מעילים לספרי תורה מוזמנים להכיר סטנדרט ייחודי לפרוכת! פרוכת שממתגת את ייחודיות הקהילה. אצלינו, הפרוכת היא לא רק הכסוי לארון הקודש, היא המפתח למיתוג הקהילה, המקום בו אנו מבטאים את הייחודיות של הציבור והאמירה המיוחדת לקהילה שלנו. כי פרוכת היא לב ליבו של בית הכנסת. וזה לא הכל! בנוסף אתם מקבלים מתנה לתורם- ספר מהודר ומכובד עם סיפור הכנת הפרוכת בהפקה אישית עבורכם. חצר הקודש אוסטרוב קאלושין, ירושלים האתגר: עיצוב פרוכת לקהילה חסידית, שביקשה לשמור על מוטיבים שמרניים מסורתיים. עם זאת, התורם, שהגיע מחו"ל, שאף לעיצוב מודרני, נועז וצבעוני המבטא אמירה עכשווית. התהליך: בהתנהלות עדינה וחכמה, ודיאלוג קשוב לחזונו של התורם, הצלחנו לגשר על הפערים. יצרנו שילוב הרמוני בין דרישות הקהילה לרצונו של התורם, תוך התאמה מלאה לעיצוב האמנותי של ארון הקודש, שגולף על ידי האמן זלמן נוימן מ"ארטריה". התוצאה: פרוכת עוצרת נשימה המשלבת ניחוח קלאסי-חסידי עם עיצוב אלגנטי ועכשווי. היא תואמת באופן מושלם לגילופים ארון הקודש, מעצימה את הדרת ההוד של בית הכנסת, ומביעה את רוחו באמצעות פסוק עוצמתי ומרגש. מומחיות בגיוס תרומות והגדלתם ל"וחב םיריבג לומ תרושקתב בר ןויסנ branding through storytelling Cha amlie SHUL JUDAICA !לארשיב וישכע - $12,000 - פרוכת מעוצבת החל מ
135 גליון | תמוז - אב תשפ"ה | מקדש מעט | 12 אלא שלאורך השנים, סמכויותיו הלכו והתרחבו. לא היו בחירות, לא היו ועדות. איש לא דרש דוח כספי. הציבור סמך עליו – אולי יותר מדי. חשבון הבנק היה רשום על שמו כמיופה כוח יחיד, הוראות הקבע נכנסו דרכו, התרומות הופקדו לידיו, והוא שקבע את סדרי בית הכנסת, את התפילות, את בעלי הקריאה, ולעיתים גם את התכנים בשיעורי התורה. באספה השנתית של מתפללי בית הכנסת חלק מן מה קורה כאשר גבאי ותיק מסרב להעביר סמכויות לוועד הנבחר החדש? השלכות הלכתיות, משפטיות וקהילתיות – וקריאה לסדר ציבורי בתוך הקודש אליהו בן הרוש | • על החשיבות הקריטית בהפרדת סמכויות בבית הכנסת הפרדת רשויות מ שירת (שם בדוי)ר יצחק אוחיון כגבאי של בית הכנסת המרכזי בשכונת" נווה הדר" במשך שלושה עשורים. הוא החל כעוזר גבאי, והתקדם לתפקיד גבאי בזכות חריצותו, אמינותו, ויכולתו לטפל בכל בעיה בבית הכנסת מתחזוקה ועד מכירת מצוות, גבייה וסידור עולים לתורה.
13 | מקדש מעט | תמוז - אב תשפ"ה | 135 גליון הציבור דרש שינוי. קבוצת מתפללים ביקשה לערוך בחירות דמוקרטיות לתפקיד ועד בית הכנסת והגבאים, נערכה הצבעה והוחלט לקבל את דרישתם שנה, נבחרו ארבעה גבאים חדשים. 30 ולקיים בחירות. וכך לראשונה אחרי רב הקהילה בירך על התוצאה ואיחל להם הצלחה. אלא שמר אוחיון סירב להכיר בתוצאות הבחירות ולפנות את מקומו. הוא הודיע שאינו מכיר בבחירות וכי הוא מסרב להעביר את ניהול בית הכנסת לידי הגבאים החדשים. "בלי שאני בודק ומאשר כל דבר – אני לא חותם על שום צ'ק ולא מבצע שום הוראת תשלום". הוא כמובן סירב למסור לגבאים החדשים את הגישה לחשבון, את מפתחות בית הכנסת וארון הקודש, את פנקסי הצ'קים והחותמת של בית הכנסת, ובעצם המשיך להתנהל כאילו לא היו בחירות והוא עדיין הגבאי. הגבאים החדשים שהבינו את הבעיה ניסו לפתוח חשבון חדש ולהתחיל להתנהל דרכו, אך הציבור שלא הבין מה קורה המשיך לשלם את מיסי החבר באמצעות הוראת הקבע לחשבון הישן, ולהנהלת בית הכנסת החדשה לא היה תקציב להתנהלות. החשמל נותק, הניקיון הופסק, לא הועבר תשלום לבעל הקורא. אין כסף. אין תשלומים. אין סדר. • • • גם מרדכי החל כעוזר גבאי צעיר ובמהרה הפך לדמות מרכזית ובלתי שנים. מתפללים 15 נפרדת מהקהילה ולגבאי יחיד, תפקיד שבו החזיק מעל חדשים כלל לא הכירו מציאות אחרת – בית הכנסת זה מרדכי, ומרדכי זה בית הכנסת. תחילה היה אחראי על סידור מקומות ישיבה, עם הזמן לקח על עצמו עוד ועוד תחומי אחריות: תרומות, עליות לתורה, הזמנת בעלי תפילה, תחזוקה, גביית מיסי חבר – ולבסוף גם ניהול חשבון הבנק של בית הכנסת. בלי כוונה, נוצר מצב שבו כל הכוח נצבר ביד אחת: בידי הגבאי. ההכנסות, ההוצאות, המפתחות, הקשרים, הקופה. כשהקהילה גדלה, החלו להישמע דיבורים על הצורך בריענון השורות והרחבתן. הציבור דרש לקיים בחירות לוועד גבאים חדש, לקבוע מנגנוני פיקוח ולהרחיב את העשייה. הדיבורים הפכו למעשים; רב הקהילה נתן את ברכתו ונערכו בחירות מסודרות, ובהן נבחרו ארבעה חברים חדשים. אך כאן החלה הדרמה האמיתית: מר מרדכי סירב להכיר בתוצאות הבחירות. לטענתו – "מה זה הדבר הזה? ויקום מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף? יש לכם מושג מה עברתי כאן כל השנים? אני לא גבאי, אני מייסד ובעל בית. איש לא יכול להזיז אותי מכאן, בטח לא אתם החדשים והצעירים". ושוב אין כסף, כי הוא לא מאשר ועושה שביתה טורקית ואין מהיכן לשלם חשבונות לא לחשמל, לא לניקיון, לא לבעל הקורא. כל הכספים עדיין עברו דרך החשבון הישן, הרשום על שמו של הגבאי הוותיק. ניסיונות הידברות עלו בתוהו. בלית ברירה נפתח חשבון חדש אך הציבור לא עודכן, הוראות הקבע נותרו ישנות, והפעילות הכלכלית התרוקנה. הציבור הפך שבוי במצב לא חוקי, לא תקין ובעיקר לא בריא. 'בעלות' על בית כנסת – יש דבר כזה? מה עושים במקרים כאלה? האם יש דרך הלכתית ומשפטית ברורה לצאת מהסבך הזה? ובעיקר, איך מונעים מראש ריכוז סמכויות כזה בידי אדם אחד, נאמן ככל שיהיה? ביסודו של כל הדיון עומדת שאלה מרכזית – האם מי שיסד את בית הכנסת או מי שמכהן בתפקיד הגבאי לאורך שנים רבות, רוכש בכך בעלות מסוימת על בית כנסת ציבורי? התשובה ההלכתית והמשפטית חד־משמעית, לא! וכפי שיובא לקמן. כוח הציבור ותקנות הקהל (בבא בתרא ח, ב)הבסיס ההלכתי להכרעות ציבור הוא תקנת בני העיר. הגמרא אומרת: "תיקנו בני העיר, דבריהם קיימים".
135 גליון | תמוז - אב תשפ"ה | מקדש מעט | 14 לסיים כהונתו פוקעת מיד שליחותו" כותב: "מינוי גבאים על פי רבים, (פני דוד, יתרו)והחיד"א לא ביד יחיד, כי אין אדם רואה נגעי עצמו ושלום הציבור תלוי בסדרו". כלומר: אין ליחיד שליטה מלאה על בית כנסת ציבורי, ולכן גבאי חייב לפעול על פי רצון הציבור, וודאי שאין לו סמכות להחזיק בכספי ציבור שלא כדין. גם אם הקים את בית הכנסת, גם אם ניהל אותו עשרות שנים. וגם אם כוונותיו טובות, הגבאי הוא שליח של הציבור ולא בעלים. אין בעלות פרטית על ציבור גם לפי הדין האזרחי במדינת ישראל, אין לאדם סמכות לשלוט באופן חד-צדדי על עמותה או גוף כותב: "כח הציבור בא בכח תקנה, (דרוש יא)הר"ן ואין היחיד יכול לעמוד בפני ציבור כשהוא פועל לתועלת הכלל" כותב: "דבר פשוט הוא כי הציבור (כלל ו, סימן יט)הרא"ש יכולים למנות ולהעביר שליחים ממונים כפי מה שיראה בעיניהם לתקנות הציבור, ואין רשות ביד הממונה לעמוד במשרתו אם לא ירצו בו" כותב: "מנהג (ים של שלמה, בבא קמא פרק י)המהרש"ל ותיקון הקהל מחייבים, ויש לציבור כח למנות ולהעביר גבאי או ממונה כאשר רואים צורך לתקנות הציבור" כותב: "בתי כנסיות ובתי (הלכות תפילה יא, ב)הרמב"ם מדרשות שבכפרים – מותר למוכרן... אבל של עיירות גדולות, כיון שהם של הציבור – אין מוכרים אותן לעולם". פוסק: "בית הכנסת (או"ח קנג, ז)גם השולחן ערוך של רבים אין יכולים היחידים לעשות בו כרצונם". מכאן עולה המסקנה הברורה כי גבאי, מעצם תפקידו, אינו בעלים אלא שליח ציבור, אשר תפקידו מוגבל לסמכויות שניתנו לו מכוח הציבור, ואם הציבור החליט אחרת – פוקעת שליחותו. גבאי – שליח הציבור בעבר היה מקובל לראות בגבאי מעין "נאמן" של מספרת (ביומא כו, א)הקהל, אך לא שליט יחיד. הגמרא על גבאי בית המקדש איש הר הבית שתפקידו היה לפקח על הנעשה אך היה כפוף להוראות הסנהדרין. הפוסקים מדגישים כי גבאי חייב לפעול על פי רצון הציבור, וודאי שאין לו סמכות להחזיק בכספי ציבור שלא כדין. מבואר: "הגבאי – שליח (ח"א סימן כ)בשו"ת מהרש"ם בלבד, כל פעולה מעבר לכך גזל בידו". משמע שיש בידי המשלח, הציבור, זכות להפסיק את שליחותו. (ח"ו מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר כותב: "גבאי המסרב למסור סמכויות או חו"מ סי ו) נכסים ברי זה גוזל ציבור", ועל כן בית דין מוסמך לכופו לכך. גם הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל בספרו אור לציון כותב: "אפילו נאמן, כשהציבור מבקש (ח"ב, הלכות צדקה) עמודים של מידע מקצועי 700- כ והלכתי מכל תחומי בית הכנסת "אנציקלופדיה" לגבאי בית כנסת תורת הגבאי 03-9090813 : להשיג בהתאחדות בתי הכנסת צורכי ציבור שקל הקודש תשמישי קדושה שונה הלכות ועשו לי מקדש
ישראביר - החברה לריהוט בתי כנסת ומוסדות 054-94-333-23 : טל m@israber.com | , ראשון לציון 2 אבן חן www.israber.co.il 100% איכות 100% ערבויות 100% עץ אנחנו יודעים להפתיע אתכם במחירים!
135 גליון | תמוז - אב תשפ"ה | מקדש מעט | 16 בבית הכנסת החריף. על כן, ועד בית הכנסת בשם הציבור הגיש תביעה לבית דין רבני, ובית הדין פסק כפי ההלכה – "גבאי אינו קונה לעצמו בעלות בשל שנות שירותו כגבאי. עליו למסור כל שליטה וסמכויות לוועד החדש שנבחר וזאת תוך שבעה ימים". כאשר המשיך הגבאי המודח לעמוד במריו וסירב לקיים את פסק הדין הרבני, פנה ועד בית הכנסת לבית משפט מחוזי וקיבל צו עשה נגד הגבאי הסורר, המורה לו להעביר גישה לחשבון וכן את סמכויותיו. שנה סירב להעביר 22 גם בלוד, גבאי ותיק שהחזיק בתפקיד לגבאים החדשים גישה לחשבון ולניהול בית הכנסת, אף על פי שנבחרו כדת וכדין. "זה חשבון שלי", טען, "אני פתחתי אותו, הכסף עבר דרכי, אתם לא מבינים כלום". הוועד החדש, שהבין שבלי התערבות חיצונית בית הכנסת יחדל מלהתקיים, פנה לרב, וזה פסק במפורש: "שליחותו הסתיימה. עליו להעביר הכול. על כל עיכוב – גזל בידו". לאחר שהגבאי התעקש לסרב גם לפסק הדין של הרב פנו ועד הגבאים לבית דין, והדיינים פסקו: "עליו להעביר את המפתחות, המסמכים והגישה לחשבון בתוך שבעה ימים, או שייחשב למורד בקהל, על כל השלכות העניין". הפרדת רשויות גם בבית הכנסת בבתי כנסת רבים קיימת אי־הבחנה מסוכנת בין תפקידים רוחניים לבין תפקידים ניהוליים. כאשר אותו גבאי אחראי גם לקביעת שיעורים, גם למינוי בעלי תפילה, גם לניהול כספים וגם להחלטות תקציביות – נוצר עירוב מסוכן בין שליחות רוחנית לבין שלטון מעשי יחיד. גבאי צריך לפעול בשיתוף עם גבאים נוספים בחלוקת סמכויות ולהקפיד על שיתוף פעולה עם רב בית הכנסת, אם ישנו. ציבורי כמו בית כנסת. חוק העמותות קובע מפורשות כי ניהול תקין מחייב: • בחירות סדירות • פרסום דוחות • קיומה של ועדת ביקורת • דיווח על החלטות. אם בית הכנסת אינו רשום כעמותה, הוא נחשב כאגודה לא רשומה אך כפוף לעקרונות של מנהל תקין, וודאי שאינו רכושו של יחיד. עיריית קריית מוצקין ואח' נ' בית 62545-06-22 בפסק דין הכנסת המרכזי שדרות השופטים, דן בית המשפט במקרה שבו סירב הגבאי להעביר סמכויות לוועד שנבחר כדין. בפסק הדין נכתב: "אין לאדם פרטי זכות להחזיק בניהול של גוף , מפתחות, (בנק)ציבורי ללא בחירה תקינה. סירוב למסור חשבון ומסמכים – עילה להתערבות שיפוטית". נכתב: "עמותה או גוף 34784-07-16 בפסק דין נוסף עמ"נ דתי אינם רכוש פרטי, והחזקה בתפקיד אינה מקנה שליטה לצמיתות". נכתב: "סירוב להעביר 2019 בחוזר רשם העמותות לשנת סמכויות, או המשך ניהול עמותה ללא בחירה חוקית, מהווה עילה לפנייה משפטית ואף לפתיחה בהליך פלילי". עו"ד אייל בסרגליק, מומחה לעמותות, מסביר: "גבאי הוא שליח הציבור. הסירוב להעביר שליטה אחרי סיום כהונתו אינו חוקי, אינו מוסרי, ופותח פתח לנזק ממשי לציבור ולמוסד. גבאי כזה חשוף לתביעות, לצווי עשה, ואף לביטול ההרשאות שלו מול הבנק". מעשים שבכל יום אלו אינם רק דיבורים בעלמא אלא מעשים שבכל יום, וכבר נדרשו בתי הדין ובתי המשפט למקרים כאלה ונתנו פסקי דין בפועל בהתאם לאמור. כך עולה למשל מסיפורה של קהילה שנה 25 ותיקה במרכז הארץ, שבה גבאי ששירת בתפקיד והיה מהדמויות המכוננות בהקמת בית הכנסת, סירב לקבל את גזרת הציבור ולהעביר סמכויות לוועד החדש שנבחר. "אני השגתי את התרומות, אני בניתי את המקום הזה, לי יש את המפתח לחשבון", טען. הרב המקומי, דמות מקובלת ואהובה, ניסה לתוון בין הצדדים. הגבאי הסכים להעביר סמכויות ובלבד שיישאר בתפקיד "נשיא", יושב ראש של כבוד. הציבור כמובן סירב והמשבר גבאי שהוא שליח נאמן של ציבור ולא בעלים עליו. כל מי שמחזיק בכוח ללא גבול, גם אם מתוך כוונה טובה, פוגע בסדר הציבורי ובכוח הציבור. בחירות שמתקיימות ברצון הציבור מחייבות, והעברת סמכויות אינה חסד אלא חובה. להצטרפות: באמצעות המצלמה QR יש לסרוק את או חפשו אותנו בספריית הערוצים התאחדות גם בדיגיטל כאן תמצאו כל מה שגבאי וקהילה צריכים עדכונים שוטפים • תקנות • הנחיות • שאלות ותשובות • אירועים, כנסים הכשרות • טפסים להורדה • מדריכים ומאמרים מקצועיים • פורומים ושיתוף מידע • מגזיני מקדש מעט • המלצות על יצרנים וספקים • רכישה קבוצתית הטבות והנחות • סרטוני הדרכה • פודקאסטים • ועוד...
רמה ד' בית שמש 2 רב חנן office@discover1.co.il : מייל 02.999.2889 :' טל ( יצחק ) 053-3304543 : נייד מנהל חיפוי קירות פולימרים / תקרות מתוחות / אבן קל משקל לחיפוי חוץ / פוליקאבר / ועוד תהליך מוכח למוסדות מחירון מיוחד לגבאים ולמוסדות חומרים איכותיים וחזקים לאורך זמן אספקה מהירה במיוחד 0548-539169 ∞ רחל דרשוביץ DR דיסקאבר מומחים בפתרונות חיפוי פנים וחוץ למוסדות ובתי כנסת חיפוי אבן ירושלמית מיוחד לפנלית חיפוי פנים על פנלית חיפוי פנים מטבח מוסדי עשרות בתי כנסת ברחבי הארץ בחרו ברמה הגבוהה ביותר
135 גליון | תמוז - אב תשפ"ה | מקדש מעט | 18 פוסק שמי שמסרב לשמוע לרב המקום "יש ב) בידו דין מורד בקהל". . פנייה לבית דין רבני – בתי דין קהילתיים יכולים 3 להוציא פסק מחייב להעברת מפתחות, גישה לחשבון, הוראות קבע וכן הלאה. הגבאי המסרב – נחשב לפי ההלכה כ"מחזיק בגזל". . פתיחה בהליך משפטי – כאמצעי אחרון ולאחר 4 קבלת היתר מבית דין רבני ניתן לפנות לעורך דין ולהגיש תביעה אזרחית. בתי המשפט בישראל מכבדים את הנהלים הקהילתיים, אך אינם מאפשרים החזקת כספי ציבור בניגוד להחלטת רוב המתפללים. לסיום: תפקיד של שליחות חובה לזכור כי הגבאות בבית הכנסת איננה קרדום לחפור בו, ולא שררה להתפאר בה, אלא שליחות : "כמדומין (הוריות י, א)ועבדות, כדברי רבן גמליאל אתם ששררה אני נותן לכם, עבדות אני נותן לכם". גבאי אינו בעלים אלא שליח. תפקידו הוא לשרת את הקהל, לא להכתיב לו. "ולא יתגדל לבו... אלא יהיה לבו בקרבו כלב כל .(רמב"ם, מלכים ג)ישראל" זו תמצית הכול, גבאי שהוא שליח נאמן של ציבור ולא בעלים עליו. כל מי שמחזיק בכוח ללא גבול, גם אם מתוך כוונה טובה, פוגע בסדר הציבורי ובכוח הציבור. בחירות שמתקיימות ברצון הציבור מחייבות, והעברת סמכויות לנבחרים אינה חסד אלא חובה < הלכתית ברורה. אומרת: "אין ממנין שררה (נה, א)הגמרא בברכות על הציבור אלא מדעת הציבור", ומסביר הרמב"ם : "אין מעמידין מלך אלא ברצון העם".(הלכות מלכים ג) כך גם בבית הכנסת: לא ניתן לכפות הנהגה שלא קיבלה את אמון הקהל. מנגנוני בחירה, שקיפות והעברת סמכויות אינם סיסמה – אלא עיקרון הלכתי יסודי. על כן בכל בית כנסת יש להיזהר משלטון יחיד, וכל בית כנסת חייב תקנון ברור. הנה סעיפים מומלצים: שנים. 3 . בחירות קבועות אחת ל־ 1 2 . מגבלת קדנציות – כל גבאי יכול לכהן עד 2 קדנציות בלבד. . חתימה כפולה – כל תשלום יתבצע באישור שני 3 חברי ועד. . שקיפות מול הציבור – שילוט חודשי הכולל 4 תקציר הוצאות, פעילויות שהתקיימו ותוכניות לעתיד. . ועדת ביקורת עצמאית – מתוך הציבור או איש 5 מקצוע חיצוני. . תקנון העברה מסודר – תיעוד מסודר של מסירה 6 בכל חילופי תפקידים. . אחריות משפטית – סעיף שמבהיר כי כל מי 7 שמסרב להעברת תפקידים או מסמכים – צפוי לתביעה. כך הציבור מרגיש שותף – והגבאים אינם "מנהלים את בית הכנסת", אלא פועלים בשם הציבור ומכוחו. הלכה למעשה – צעדים מומלצים כאשר קהילה נתקלת בגבאי שמסרב לפנות את מקומו ולהעביר את הסמכויות לנבחרים החדשים, יש לפעול לפי שלבים: . פנייה ישירה בלשון רכה – לעיתים דיבור ישיר, 1 כבוד והסברה – פועלים יותר מכל איום. יש להסביר לגבאי כי תפקידו הסתיים, ולהציע לו תפקיד ייצוגי כגבאי כבוד או יועץ. . פנייה לרב המקום – אם יש רב מוכר לבית הכנסת, 2 פסיקתו מחייבת, וההלכה קובעת כי יש לשמוע (חו"מ קסג, בקול חכם המקום בענייני ניהול. הרמ"א גבאי הוא שליח הציבור. הסירוב להעביר שליטה אחרי סיום כהונתו אינו חוקי, אינו מוסרי, ופותח פתח לנזק ממשי לציבור ולמוסד. גבאי כזה חשוף לתביעות, לצווי עשה, ואף לביטול ההרשאות שלו מול הבנק"
AVRAHAM ABERJEL נשמה עם יהודית ואומנות כנסת בתי עיצוב מוזיאונים ציבור מוסדות כנסת בתי aberjeloffice@gmail.com נוכל איך לנו וספרו קשר צרו החלום את אתכם להגשים Art of Soul and Spirit 0522406453 artavraham.co.il ,ל'אברג אברהם שמי .כנסת לבתי יהודית אומנות ומעצב יוצר .היצירה בעולם עמוק החלה שלי הדרך :שלי הייחודית הגישה נולדה כך ומתוך .בהקשבה ,ברגישות ,בקדושה שמתחיל עיצוב ,שלם מכלול כנסת בית בכל רואה אני .הקהילה ורוח הקדושה את המכילה ,אחת הרמוניה שמדברת יהודית אדריכלית ויצירה .והמסורת הנשמה ,האומנות בשפת 0583247113 אלישבע
135 גליון | תמוז - אב תשפ"ה | מקדש מעט | 20 שמשבשים את סדר זמני התפילה. שדורשים את היכל בית הכנסת לעצמם אף שזמן התפילה חלף עבר. ש"כופים" על הנוכחים להיות "משלימים" למניין. שדורשים גישה לארון הקודש וספרי התורה. היו גבאים שהעלו עניינים שבהלכה. אחרים מתחום הנימוסים וההליכות. היו גבאים שביקשו לפרוק את תסכולם ולשתף. אחרים רצו לבדוק אם הם לבד או שמתפללים מאחרים הם גם מנת חלקם של גבאים אחרים. ההתבטאות השקטה של רב הקהילה שלפיה מדובר במעשה שעשוי להיות מנוגד להלכה, חלחלה בתודעתי והבשילה כעבור כמה ימים להחלטה להרים את הכפפה ולכתוב את הכתבה הזו. אני מניח שחלק מהגבאים ימצאו בה את עצמם כבר בפסקאות הראשונות. תפילה בזמנה וקדושת הקריאה ההלכה אינה מקילה ראש בשאלת זמני התפילה. אומרת: "תפילת השחר עד (כו ע"א)הגמרא בברכות חצות... רבי יהודה אומר עד ארבע שעות", כלומר מי שמתפלל לאחר זמן זה, אומנם מקיים מצווה אך לא לכתחילה. וכך פוסק גם הרמב"ם בהלכות תפילה : "זמני התפילות – תפילת שחרית עד חצות, (פ"א הי"א) ואם עבר זמן זה, אף שהתפלל, לא התפלל כתקנה". גם בנוגע להוצאת ספר תורה הדברים אינם פשוטים כלל, ויש להבחין בין אדם שנאנס ואיחר לבין ציבור ש בת בצהריים, קהילה צפופה באחת מערי המרכז. תפילת מנחה הסתיימה כבר לפני דקות ארוכות, הילדים באים נרגשים ללימוד אבות ובנים, הספסלים מסודרים, הגבאי פורש לרגע של שקט – ואז, לפתע, נכנסת קבוצה של שמונה בחורים צעירים, כולם נראים לחוצים, תוך רגע הם פוצחים באמירת "אשרי יושבי ביתך" ושניים מתוכם ניגשים לעבר ארון הקודש. הגבאי מרים את מבטו ומבין מייד את הסיטואציה: הם איחרו לתפילה וכעת מנסים לארגן מניין חדש, כולל קריאה בתורה. הוא פונה אליהם בנימוס אך בתקיפות: "ידידיי, זמני התפילות הסתיימו, אי אפשר לפתוח את ההיכל כעת ולהפריע ללימוד". מתפתח ביניהם ויכוח, חלק מהם נעלבים, אחרים מאשימים את הגבאי בהשתלטות על בית הכנסת ובחוסר רגישות, אחד מהם אף פונה לנוכחים בבקשה להשלים להם מניין. הרב שנקרא להכריע העיף מבט לעבר השעון, הנהן בראשו לעבר הגבאי ותמך בסירובו לפתוח את ההיכל, באומרו: "אני מצטער, אבל לכל זמן ועת. כעת כבר זמן השקיעה ולא ניתן להוציא ספר תורה ולקרוא בו, מה גם שזה מפריע ללימוד ולסדר הקיים בבית הכנסת". המקרה הזה אינו חריג ואינו יחיד. בשנים האחרונות, כך לפי עדויות גבאים ברחבי הארץ, "תופעת המניינים המאוחרים" הולכת ומתרחבת. לא פעם ולא פעמיים קיבלתי פניות מגבאים שקבלו על מתפללים סוררים המניינים המאוחרים
21 | מקדש מעט | תמוז - אב תשפ"ה | 135 גליון שמתכנן לעצמו מלכתחילה מניין מאוחר מתוך עצלות או נוחות. נפסק שאין להוציא ספר תורה ממקום למקום (או"ח סי' קלה ס' יד)בשו"ע אלא לצורך מצווה גדולה, והרמ"א הוסיף שהוצאת ספר תורה למקום אחר אסורה גם אם מדובר באותו מבנה, אלא אם אין שם ציבור קבוע. המשמעות ההלכתית: עצם הבקשה להוציא ספר תורה למניין מאולתר אומרת "פורץ (נה ע"א)ובזמן לא קבוע היא בעיה הלכתית. הגמרא בשבת גדר ישכנו נחש" – מי שביטל את מוסכמות הציבור, גם אם כוונתו לטובה, יוצר נזק עמוק יותר. דן הרב זצ"ל בשאלה אם מותר להוציא ספר תורה (או"ח סי' ל)ביביע אומר למקום שאין בו ארון קודש קבוע. הוא מתיר בדיעבד וזאת כאשר יש עשרה מתפללים שלא שמעו קריאה כלל, ובתנאי שיש דרך מכובדת להובלת ושמירת ספר התורה. עם זאת מדגיש הרב זצ"ל: "אין להקל ראש בכך אלא בשעת הדחק ממש, וכל שכן שאין לעשות מזה הרגל כי ספר תורה אין להוליכו לכל קריאה פרטית אלא למעמד של ציבור שלם". גם הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל בהערותיו לספרי תלמידיו דן בנושא וכתב: "מנהג קבוע של מניינים מאוחרים פירוש זילותא דתורה, ספר תורה אינו נכס ציבורי חופשי אלא מוקדש של קדושה שיש לו זמן מקום וכבוד". בתשובה שכתב הרב יעקב אריאל שליט"א בעלון "שבת בשבתו" דן הרב בשאלה זו וכתב: "אין מקום להפוך את ספר התורה לפשרה חברתית, אם יש צורך אמיתי נברר, אך רוב המקרים נובעים מעצלות או זלזול ואת זאת לא מעודדים". הסיפורים שמאחורי התופעה אחד מגבאי בית כנסת גדול בפתח תקווה מספר: "בהתחלה חשבנו שמדובר במקרה בודד. נתקלנו בכמה צעירים שביקשו לקרוא בתורה כי הפסידו את המניין. פתחנו להם את ארון הקודש. בשבת שלאחר מכן כבר באו יותר, מתפללים שמגיעים באיחור ומבקשים לערוך מניינים אלטרנטיביים, לפתוח את ארון הקודש ולהוציא ספר תורה – לעיתים לאחר הזמן או תוך הפרעה למניין המרכזי – מציבים אתגר לא פשוט לפני גבאי בתי הכנסת. האם יש בסיס הלכתי לקיים קריאה כזו בתורה? כיצד הפוסקים מתייחסים לתופעה? ומה אומרים הגבאים שמוצאים עצמם לא אחת בתווך בין שמירה על הסדר לבין חשש דביר ברוך | ? ממחלוקת ם 03.570.7290 , פתח תקוה 5 הסדנה www.hoshenjudaica.co.il חושן תשמישי קדושה פה בשבילכם לכל מטרה! בס"ד • מזוזות • תפילין •ספרי תורה מתנות • מתנות • פמוטים •פרוכות תהילים• סידורים • ללקוחות טליתות • ספרי קודש • חומשים • מוצרי הדלקה • כיפות • ציציות • חגים• מוצרי אומנות • נטלות • מזכרות לארועים ועוד...• מעוניינים לפאר את בית הכנסת? לייקר את בני הקהילה במתנה מכבדת? להנציח את יקיריכם? מזכרת לאירוע שלא ישכח? שרות משלוחים לרחבי הארץ
www.s-union.co.ilRkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=