35 | מקדש מעט | תמוז - אב תשפ"ה | 135 גליון ה ימים ימי ערב חג שבועות, ולבית הכנסת "שערי אורה" הגיעה קבוצת ילידם מהגן השכונתי ללמוד על מתן תורה. ר' חיים, הגבאי הוותיק, קיבל את פניהם בשמחה, פתח את ארון הקודש והוציא את ספר התורה מההיכל. הילדים הביטו בו בהתרגשות כאשר הניח אותו על התיבה, ואחד מהם שאל בהתלהבות: "זה באמת הספר שכתובה בו כל התורה?" הגבאי הנהן בראשו והראה להם את הפסוק הראשון, "בראשית ברא אלוקים". זה היה רגע קצר, אך מלא הוד – רגע של חינוך חי לתורה. "ככה מחדירים אהבת תורה לדור הבא", הסביר הגבאי. שבוע לאחר מכן, בבית הכנסת "אוהל אבות", ביקר תורם פוטנציאלי גדול שאינו מפוקדי בית הכנסת. הגבאים התלבטו אם מותר להם לפתוח לפניו את ארון הקודש ולהראות לו את ספרי התורה העתיקים שהביאו איתם מחוץ לארץ כדי לחבר אותו למקום ולרגש אותו. "האם זה לא שימוש פרטי בקדושה?" תהה אחד מהם, "או שמא זה דווקא חיבור למסורת שמרומם את המקום והספר?" וביום אחר, תלמידי ישיבה נסעו לטיול שנתי לגליל וביקשו מהגבאי המקומי להשאיל להם ספר תורה על מנת שיוכלו להתפלל ולקרוא בו בשטח. הגבאי התנגד נחרצות ואמר: "ספר תורה לא מטייל. זו לא מזוודה". (בשבתות, חגים, שני וחמישי בהלכה נקבעו זמנים ומסגרות לקריאת התורה בציבור , ובדרך כלל אין פותחים את ארון הקודש להוציא ספר תורה אלא בזמנים ועוד) אלה. על כן מקרים כאלה מעוררים שתי שאלות יסוד: האם מותר להשאיל ולהוציא ספר תורה מבית הכנסת לטיולים, בתי אבלים, אולמות ועוד? האם מותר להוציא ספר תורה שלא בזמנו – לצורכי חינוך, הדגמה לילדים, או כבוד לתורמים ואנשי ציבור? כדי לענות על השאלות הללו, נסקור את המקורות ההלכתיים והדעות השונות – מהשולחן ערוך דרך פוסקי הדורות האחרונים ועד רבני זמננו. נראה שיש שיטות להקל לצד שיטות להחמיר, וכל קהילה וגבאי יתנהלו בהתאם לדעת רבותיהם. טלטול ספר תורה נאמר: "ספר תורה לא זזה ממקומה".(ירושלמי פרק ז)במסכת יומא : "בני אדם החבושים בבית האסורים, אין (או"ח קלה, יד)וכך מופיע בשולחן ערוך מביאים אצלם ספר תורה אפילו בראש השנה ויום הכיפורים". ומוסיף המשנה : "כבודה של תורה שילכו אליה ולא שתלך היא אל האנשים".(ס"ק כח)ברורה כתוב: "וי לה לספר תורה אם מוציאים אותה ממקומה, (ויקהל רה)בזוהר אפילו מבית כנסת לבית כנסת". משמע שאסור להוציא ספר תורה ממקומו שלא בזמנו, וכל טלטול של ספר תורה הוא בעייתי, אלא אם כן יש הכרח גמור בדבר. אך לא הכול סוברים כך. הרמ"א בהגהותיו על השולחן ערוך כותב: "אבל אם מכינים לו ספר תורה יום או יומיים קודם מותר, ואם הוא אדם חשוב, בכל עניין שרי". כלומר, אם מעבירים את הספר יום או יומיים מראש, שאז זה נחשב לקביעות ולא הוצאה ארעית, ומקצים לו מקום מכובד – אין בכך ביזיון, וכן אם מדובר בזקן וחולה או באדם חשוב במיוחד כגון תלמיד חכם, ראש ישיבה או נשיא קהילה, שאינם יכולים להגיע לבית הכנסת, יש מקום להקל, שכן התורה נועדה להיקרא גם על ידם. כותב: "אם עושים הכנה של מקום קבוע, (ברכי יוסף שם)גם רבי חיים פלאג'י ומוליכים בכבוד, אין בזה זלזול אלא להפך – הדגשת כבודה של תורה." השְאָלה לבתי אבלים אחת השאלות הרגישות המעסיקות את גבאי בתי הכנסת נוגעת לבקשות של משפחות אבלות – ובעיקר כאשר אחד מבני הבית הוא תלמיד חכם, רב קהילה או אישיות חשובה – לקיים קריאה בספר תורה בתוך הבית במהלך ימי השבעה. האם מותר להוציא את ספר התורה מבית הכנסת ולהביאו לבית האבל? נעים להכיר: אסף חסון מנכ"ל ובעלים של חברת ח.י. מאסטרו ישראל שנות נסיון בריהוט בתי כנסת 25 מעל בארץ ובעולם, מזמין אתכם הגבאים לעבור יחד אתנו את התהליך עד להגשמת החלום שלכם מגשימים חלומות , איזור התעשייה רחובות 6 נחושתן 052-5722770 אסף office@hymaestro.co.il | hymaestro.co.il אפיון, ניתוח סוף מעשה במחשבה תחילה – יש להתחשב בנתונים טכניים כגון, שטח, כמות מתפללים, תנועה , דרישות תורמים והציבור, חזון, תקציב ועוד התאמת עיצוב וקונספט לאחר שהוצב החזון, תוך שימוש בכל הנתונים, הצרכים, והדרישות יתחילו המעצבים, שרטטים ומעצבי המוצר שלנו לתרגם את הנתונים לתמונה ראשונית, תכנון אדריכלי והדמיות לאחר סיום תהליך התכנון יועברו התכוניות למחלקת הדמיות שם תהיה לכם הצצה מוחשית איך המקום שלכם אמור להראות דבר שאף יקל עליכם לגייס את הכספים עבור הפרויקט. ייצור, ובקרת איכות לאחר שכל הפרטים נסגרו סופית יועברו התוכניות לרצפת הייצור, ובעלי מלאכה רבים, מנהלים, מהנדסים, נגרים, גלפים, רתכים ועוד יתחילו את עבודתם תוך הרמוניה מיוחדת בחומרי גלם האיכותיים ביותר. הרכבה פירוק ואספקה לאחר שהייצור הסתיים לפני כניסתו לחדר הצבע, אנחנו נרכיב את הריהוט ובקרת איכות כללית תעשה כדי להבטיח שלא חסר שום פרט, תמונות ישלחו אליכם ואף תהיו מוזמנים לביקור במפעל.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=