135 גליון | תמוז - אב תשפ"ה | מקדש מעט | 36 זמן ותורה." (חלק הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בשו"ת "יביע אומר" , מביא גישה דומה: "אין לעשות ו, אורח חיים סימן כד) כן לכתחילה, אבל בשעת הדחק – כגון זקן מופלג שאינו יכול לזוז – ובליווי מכובד – אפשר להקל." גם הגאון רבי אליעזר וולדנברג, בשו"ת "ציץ אליעזר" , כותב בבירור: "ההוצאה לבית האבל (חלק טז סימן ל) פסולה לכתחילה. אך אם מדובר באדם חשוב במיוחד או שיש בכך צורך ציבורי – חובה לשקול לגופו של עניין." המשותף לשיטות המקילות הללו הוא הדגש על נדירות, חשיבות האדם, קביעות במקום, וליווי של מניין מכובד – תוך מניעת הפיכת ההיתר לתקדים. לסיכום: השאלת ספר תורה לבית אבלים נחשבת אסורה ברוב המקרים, מחשש לביזוי, לפגיעה בקביעות הספר במקומו הקבוע וליצירת נורמות קהילתיות של קלות ראש. ההיתר קיים אך ורק במקרים חריגים – כאשר מדובר באבל שהוא תלמיד חכם או אדם חשוב שאין באפשרותו להגיע לבית הכנסת כלל, ויש מניין קבוע, מקום מכובד, וכמו תמיד בעניינים של קדושה – לא הגבאי יקבע, אלא דעת תורה. ההכרעה נתונה לרב הקהילה. שהבאנו לעיל – "בני (או"ח קלה, יד)מדברי השולחן ערוך אדם החבושים בבית האסורים, אין מביאים אצלם ספר תורה אפילו בראש השנה ויום הכיפורים" – משמע שאפילו כאשר מדובר ביום הקדוש ביותר בשנה, אין מוליכים את התורה אל האדם – אלא האדם נדרש לבוא אל התורה. מכאן לומדים שכבוד ספר התורה מחייב שהוא יישאר במקומו, וכל העברה ממקומו הקבוע דורשת הצדקה הלכתית מובהקת. (באשל אברהם בעל ה"פרי מגדים", הרב יוסף תאומים , מחמיר במיוחד, וכותב כי הוצאת ספר התורה שם) לצורך יחיד – אפילו לצורך קריאה – נחשבת כזלזול ממש: "ולא יוליכוהו אלא במקום קבוע, ואם לצורך יחיד – הוי כבוד התורה מושפל". כותב: "אף אם יש עשרה, כל (או"ח שם)הכף החיים שלא במקום קבוע ואין בו כבוד כראוי – יש למנוע מלהוליך ספר תורה." כלומר, עצם קיום מניין בבית האבל איננו מספק כשלעצמו – אלא אם כן יש לכך מקום מכובד, קביעות וזמן ברור. הרב בן-ציון אבא שאול זצ"ל, ראש ישיבת פורת יוסף, התנגד נחרצות לנוהג זה. במכתבו שפורסם כתב: "אין להוציא (חלק א)ב"קובץ תורני פורת יוסף" ספר תורה לבית אבלים. כבודה של תורה שלא תטלטל ממקומה לקראת בני אדם, אלא יבואו הם אליה." לדבריו, עצם הרעיון להפוך את ספר התורה ל"מבקר" בבית האבל נוגד את גדרי הקדושה והכבוד הראויים. מזהיר מפני הפיכת (ס"ק כח שם)המשנה ברורה ההיתר החד־פעמי לנורמה קהילתית וכותב להימנע מהשאלה לבתי אבלים וכדומה, "ומנהג קבוע בטעות – קשה לתקנו. על כן צריך למנוע לכתחילה." לצד הגישה המחמירה, יש גם פוסקים שבנסיבות חריגות מצאו מקום להקל, כאשר מדובר באדם חשוב במיוחד, באדם שאינו מסוגל לצאת מביתו כלל, או כשמדובר בקהילה כפרית שאין לה בית כנסת קרוב. (חלק הגר"מ שטרנבוך בשו"ת "תשובות והנהגות" כותב :"אם האבל תלמיד חכם חשוב, א סימן תטז) ויש עשרה אנשים קבועים שם לקריאה, ויקראו בה בכבוד – אפשר להקל, כי כאן יש קביעות של מושב אודים׀ 09-8655094 : פקס ׀ 09-8658885 : קווי | ram-safe.co.il ראם כספות ייצור התקנה ומכירת ארונות כספת לבתי כנסת מידות סטנדרטיות,ייצור לפי מידה, מיגוון תוספות לעיצובים "שרות בכל הארץ" הוצאת ספר התורה לצורך יחיד אפילו לצורך קריאה נחשבת כזלזול ממש: "ולא יוליכוהו אלא במקום קבוע, ואם לצורך יחיד הוי כבוד התורה מושפל". אילוסטרציה
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=