135 גליון | תמוז - אב תשפ"ה | מקדש מעט | 32 שעוברות מכוניות נוספות בדרך, ותמיד יש מקום יישוב במרחק של פחות משבעים ושתיים דקות נסיעה, לכן אין זה נחשב כהולך מדבריות. יורדי הים דיון מעניין יש לגבי הטסים במטוס. חלק מהפוסקים סוברים שטיסה אינה נכללת בהגדרה זו, ולכן לאחר טיסה אין לברך הגומל. כך פסק הרוגצ'ובר, וכן פסק בשו"ת חלקת יעקב, והעיד שגם הרבי מבלזא זצ"ל הורה שלא לברך הגומל לאחר הטיסה. וכן פסק גם , והעיד שהסכים לדעתו (א, כ)בשו"ת בצל החכמה הגאון מטשבין. ובמיוחד שכיום טיסה אינה מסוכנת יותר מנסיעה במכונית, והואיל ואינה בכלל הולכי מדבריות, אין לברך אחריה הגומל. אבל לעומתם, הרבה פוסקים הורו לברך לאחר שברכת ח"ב נט) (אג"מ או"חטיסה. וביאר הרב פיינשטיין הגומל נתקנה על יציאה ממצב רגיל אל מצב סכנה, כמו אצל יורדי הים, שאין זה טבעי שאדם לא יטבע בים, וכיוון שעבר את הים וניצול על ידי הספינה, כשיגיע למחוז חפצו עליו לברך הגומל. קל וחומר טיסה שמצד הטבע היא מסוכנת יותר מהפלגה בספינה, ואין זה דבר טבעי שאדם ישהה בגובה אדיר באוויר ולא ייפול, ומאחר שיש כאן הצלה מן הסכנה הזו, יש לברך אחריה הגומל. וכן נמסר (יא, בשם החזון איש, וכן פסק בשו"ת ציץ אליעזר .(ח"ב כו) ויחוה דעת יג) לסיום נציין כי יש חיבור מקיף ויסודי בכל נושא ברכת הגומל ושמו 'ברכת שמעון' – אוצר פסקי הלכות ומנהגים, הזוכה להסכמותיהם הנלהבות של גדולי ישראל. בחיבור שאלות אקטואליות בחיי היוםיום המבוארות בטוב טעם ודעת, הלכות פסוקות להלכה ולמעשה, פתרונות הלכתיים ותוכן מפורט לכל שאלה ושאלה, ובפרט בענייני חולים שנתרפאו ובכל השאלות הנוגעות לתקופתנו, ולדעתי ראוי ומומלץ שבכל בית כנסת ישכון הספר. היוצא מבית האסורים לפי מנהג רוב פוסקי אשכנז, כל זמן שלא היה במאסר סכנת נפשות, אין המשתחרר מברך הגומל. ואפילו אם פשיעתו חמורה, והוא עלול להיענש על כך במאסר עולם, מאחר שאין בזה סכנת נפשות לא יברך כשישתחרר. אבל אם היה בסכנה, שמא האסירים האחרים יתנקמו בו ויהרגו אותו, עליו .(מ"א ריט, א; מ"ב ריט, ג; באו"ה ד"ה חבוש)לברך שכל (ריט, ד)ולמנהג הספרדים, כתב הברכי יוסף אסיר שהיה בבית הכלא, כשיוצא לחירות צריך לברך הגומל, כי לשיטתו הברכה נתקנה על עצם העובדה שלפני כן לא היה חופשי לנפשו ועתה השתחרר. וכן פסקו כמה מן הפוסקים האשכנזים .(קצש"ע סא, א; ערוה"ש ריט, ה) הולכי מדבריות השאלה המעשית כיום היא אם בימינו נסיעה ארוכה במכונית היא בגדר הולכי מדבריות וצריך לברך כותב: אין מברכים כשהולכין (שו"ע או"ח רט)הגומל מעיר לעיר, שלא חייבו אלא בהולכי מדבריות שמצויים בהם חיות רעות וליסטים. ונחלקו הדעות בדבריו. למנהג האשכנזים, רק לאחר נסיעה שיש בה סכנה ממשית מברכים הגומל, אבל לאחר נסיעה רגילה בכבישים מתוקנים בתוך המדינה אין מברכים. למנהג הספרדים יש מחלוקת. לדעת נתיבי עם ריט; יבי"א ו, מח, ט – הושוותה ברכת הגומל לתפילת ק"מ בדרך לא 4 (כ-הדרך, ולכן לאחר כל דרך של פרסה צריך לברך. דקות) 72 סלולה או נסיעה של כאך לדעת הרב מרדכי אליהו והרב חיים דוד הלוי זצ"ל לא כל נסיעה כזו מחייבת בברכה, אלא רק לאחר נסיעה של שבעים ושתיים דקות במקום שומם מבני אדם כמו במדבר, צריך לברך הגומל; אבל הנוסע בכבישי הארץ – אינו צריך לברך. מאחר התשובה מבוססת על מאמרים תורניים שפורסמו בעבר ב'מקדש מעט' ונמסרה מאת אליהו בן הרוש, עורך ומו"ל מקדש 052-8595250 : " לכל ענייני הספר "ברכת שמעון | office@s-union.co.il או במייל 03-9090813 : מעט. לשאלות נוספות יש חיבור מקיף ויסודי בכל נושא ברכת הגומל ושמו 'ברכת שמעון' – אוצר פסקי הלכות ומנהגים, הזוכה להסכמותיהם הנלהבות של גדולי ישראל. בחיבור שאלות אקטואליות בחיי היום-יום המבוארות בטוב טעם ודעת, הלכות פסוקות להלכה ולמעשה, פתרונות הלכתיים ותוכן מפורט לכל שאלה ושאלה
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=