45 | מקדש מעט | תמוז - אב תשפ"ה | 135 גליון ארץ ישראל, ירושלים, בית המקדש, וקודש הקודשים", והרמ"א שם מוסיף שמי שאינו יודע לכוון, יכוון ליבו. מזרח – הלכה או נוהג? רוב קהילות ישראל נהגו לבנות את בית הכנסת כך שארון הקודש כותב: "אין (הלכות תפילה ה, ג)וכיוון התפילה פונים לצד מזרח. הרמב"ם בונין את בית הכנסת אלא בצד מזרח ומעמידים ההיכל ששם ספר תורה במזרח בית הכנסת". מדגיש: "ואם אי אפשר, כגון שבית הכנסת כבר (סק"ג)המשנה ברורה בנוי ואי אפשר להפוך אותו – יתפלל כפי האפשר ויכוון בליבו". מכאן שאף על פי שהכיוון האידיאלי הוא למזרח, העיקר הוא כוונת הלב. האם המזרח הוא תמיד הכיוון? לא בהכרח. המזרח נהפך לסמל, אך לא תמיד הוא נכון גאוגרפית. למשל: • בניו יורק – ירושלים היא בכיוון צפון-מזרח. • בדרום אפריקה – ירושלים בצפון-מערב. • בדרום הארץ – כיוון ירושלים צפון-מזרח ולא "מזרח טהור". לכן השולחן ערוך מתייחס לירושלים ולא למזרח דווקא. כך כותב : "לאו דווקא למזרח, אלא כל אחד לפי (סי' צד ס"ק ג)גם המשנה ברורה מקומו בארץ ישראל או בחו"ל יפנה כפי כיוון ירושלים. מנהגים וגישות בין קהילות בקהילות ספרד הקפידו מאוד על כיוון המזרח. בבתי הכנסת במרוקו, תוניסיה ואלג'יר נמצא ארון הקודש תמיד במזרח. כך גם נהגו התימנים, תוך דקדוק בכיוון המדויק, לפי מסורת הרמב"ם. בקהילות אשכנז ובמזרח אירופה, עקב אילוצי בנייה, לעיתים הוצב ארון הקודש לכיוון שונה, ולעיתים אף למערב. כך לדוגמה בבית הכנסת , ארון הקודש פונה דרומה. גם בפראג ובקרקא (וורמס)העתיק בוורמייזא נמצאו בתי כנסת שבהם הכיוון הוא משני לשיקולים אדריכליים. גם בבתי הכנסת מתקופת המשנה והתלמוד שנמצאו בגליל ובגולן, כמו בחורבת כנף, סוסיא ובית אלפא – ארון הקודש אינו דווקא במזרח! האולם פונה מערבה. בבית (במזרח הכנרת)בבית הכנסת העתיק בכורסי הכנסת בבית שאן הכניסה ממזרח, וארון הקודש היה במערב. חוקרים מסבירים כי לעיתים תכנוני השטח והטופוגרפיה קבעו את הכיוון, והכיוון לירושלים הובטח רק בכוונת הלב. האם לשנות את מבנה בית הכנסת למזרח? דן בשאלה זו, ופוסק שלא לשנות, (שו"ת מהדו"ק סי' טו)רבי עקיבא איגר מחשש לפגיעה בשלמות המבנה וקדושתו, ומורה שכל יחיד יכוון את ליבו לכיוון האמיתי. דן במקרה דומה, ופוסק שאין חובה (שו"ת או"ח ח)גם החת"ם סופר לשנות את מבנה בית הכנסת, אך המתפללים עצמם יפנו בגופם לכיוון הנכון, גם אם הדבר נראה משונה. מדגיש שיש להקפיד לבנות (יביע אומר ח"ו או"ח סי' ט)הרב עובדיה יוסף את הארון והבמה בכיוון ירושלים, אך כשאין ברירה – יש להעדיף את קדושת המקום ויציבותו, ולא לשנות מבנים קיימים. בבית הכנסת "כתר תורה" בשכונת כפר שלם הכניסה מצפון וארון הקודש קבוע בקיר הדרומי. מתפללים ותיקים העידו שמדובר בטעות של הקבלן, אך רב המקום לא שינה זאת. כעבור כמה עשרות שנים נבנה אולם תפילה חדש, ובו כן הקפידו שארון הקודש יפנה למזרח.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=