מקדש מעט - גיליון 135

135 גליון | תמוז - אב תשפ"ה | מקדש מעט | 26 במפתיע היה זה גבאי של בית כנסת של יהודי בוכרה שציין במענה לשאלתי כי מתפללי המניין הסורר הם "חבר'ה צעירים שכנראה לא הצליחו לקום בזמן" ולכן "אנחנו הולכים לקראתם אבל משתדלים להסביר להם שזה לא יכול להפוך להרגל של קבע". רוב מוחלט בקרב הגבאים בבתי הכנסת של החסידים, ענו בחיוב. כלומר, הם יאפשרו למניין סורר לקבל ספר תורה. ניכר היה כי השאלה כלל לא הפתיעה אותם. איש מהם, גם מי שענה "לא רלוונטי", לא תהה על עצם העלאת השאלה. מי שסיפק לי את העניין היו דווקא הגבאים של בתי הכנסת הליטאיים, האשכנזיים. כאן נעו התגובות בין שני קטבים לא מנוגדים. כלומר, למעט גבאי אחד שענה "למה לא, בשמחה", כל האחרים נעו בין "לא רלוונטי" ולא מבין בכלל מאיפה הבאת את השאלה הזו, ובין "לא נותנים" בשום אופן ספר תורה ואפילו לא מקום לתפילה. זה אפילו לא נושא שיש לדון בו בכלל. בואו נאמר שלא הופתענו מהתוצאות. זה היה די מתבקש וצפוי. אבל, אם נהיה רציניים לרגע, נלמד זכות על המאחרים וננסה ללכת לקראתם, עדיין השאלה בעינה עומדת – אם אין זמן ואין מקום ואין גבול, מה יישאר לנו מקדושת בית הכנסת? אפשר לגלות סבלנות, אפשר להכיל, אפשר לפתור ולהיות יצירתיים, אבל אסור לוותר על העיקרון הבסיסי: בית הכנסת אינו שייך לאיש אלא לקדושה, וכדברי אחד מוותיקי גבאי רמת גן: "אני אוהב כל יהודי אבל מי שאוהב את הציבור חייב גם להציב גבולות, אחרת כל אחד יעשה ככל העולה על רוחו וזה ייהפך חלילה לקניון רוחני ולא למקדש מעט". לסיכום: יש מקום להקל ויש מקום להחמיר, אך ברור שגם אליבא דדעה המקילה, מדובר כמובן בדיעבד ולא לכתחילה, שכן מלכתחילה ראוי שיתפללו כל המתפללים בזמני התפילה שנקבעו בידי הגבאים שזכו להורמנא דציבורא, כלומר להסכמת הציבור. הדיון הזה נועד אך ורק לצורך 'יגדיל תורה ויאדיר' ולא לצורך פסק הלכה למעשה בפועל, וכל קהילה תשאל את מורה ההוראה שלה. כך או כך, יהי רצון שתתקבלנה תפילותינו ברצון, < בכל שעה ובכל מקום. מדובר בהפסד ממון מרובה. אך לא זהו הנושא שלשמו נתכנסנו כאן. שנחזור לסקר? רגע לפני שנעשה זאת, אני חייב להביא לפניכם הודעה שכתב לי אחד הגבאים נמעני הסקר. הגבאי שהוא גם איש ההלכה של בית הכנסת, כתב כך: "אני לא מבין מעיקרא מאי קסבר. איך בכלל יש הווה אמינא לקיים מניין מחוץ לשעת התפילה. מעבר לכך שכבר נאמר 'פורץ גדר – ישכנו נחש', הרי ברוב המקרים מדובר בתפילה אחרי זמן תפילה ובוודאי בקריאת שמע אחרי זמן קריאת שמע, מה חפץ בתפילה שלא בזמנה? זה כמו אדם שמקריב קורבן תמיד של שחר בזמן קורבן מוסף. אני לא מקובל ואין לי עסק בנסתרות, אך אולי הם מתפללים כאשר הדלתות כבר נעולות"... השאלות שהוא מעלה הן בהחלט שאלות כבדות משקל אבל מתברר שיש תשובה לכל שאלה. כך לפחות הסקתי משיחה חוזרת עם הגבאי בבית הכנסת הירושלמי שנכנע למאחרי השבת ומתפללי הצהריים. "הרב שלנו הוא בוודאי מצאצאיו של הרב הקדוש, הצדיק מברדיטשוב, סנגורם של ישראל. הוא מצא מזמן לימוד זכות על המתפללים וענה על כל הקושיות ששאלת והוסיף עוד משלו. אצלנו עושים מה שהרב אומר, אחרת מדוע בחרנו בו שיהיה הרב שלנו?" לימוד זכות על יהודים הוא תמיד דבר טוב. אבל מה באמת עושים וכיצד אתם הייתם נוהגים? תוצאות הסקר, כך אני מעריך, ייתנו לנו אינדיקציה לדעה הרווחת בקרב אלפי הגבאים שהסקר הזה נועד לחשוף את עמדתם למרות היותו חובבני ובוודאי לא מקצועי. אין על מה לדבר! כבר ניחשתם מה היו התוצאות? אז ככה. בדיוק כפי שניחשתם וכפי שהערכתי מראש. רוב מוחלט של הגבאים בבתי הכנסת של בני עדות המזרח ענו כי השאלה אינה רלוונטית עבורם. כלומר, הם לא נתקלו מעולם בתופעה כזו. גם מי שלא בחר באפשרות הזו, ציין כי מדובר בתופעה חריגה שמתרחשת לעיתים נדירות בשבתות הקיץ. זה היה די מתבקש וצפוי. אבל, אם נהיה רציניים לרגע, נלמד זכות על המאחרים וננסה ללכת לקראתם, עדיין השאלה בעינה עומדת – אם אין זמן ואין מקום ואין גבול, מה יישאר לנו מקדושת בית הכנסת? לא הופתענו מהתוצאות AviAshe@gmail.com • www.AviAsher.org 0548-440446 ווצאפ': • 0548-447446 טלפון: אדריכלות ועיצוב פנים לבתי כנסת אצלנו הכל מתחיל מהשראה – ולא משירטוטים יבשים. אנחנו מעצבים ומדמים את החלל שלכם באופן יצירתי ומרהיב, כך שתוכלו לראות, להרגיש ולדמיין בדיוק איך ייראה בית הכנסת – עוד לפני שמניחים לבנה ראשונה. רק אחרי שתקבלו החלטה רגועה ובטוחה, נעבור לשרטוטים ולביצוע בשטח – בדיוק לפי החזון. ככה רואים מה מקבלים – לפני שבונים! תוצאה מושלמת שלב שלישי שרטוטים מדויקים שלב שני הדמיה יצירתית שלב ראשון :ארקמ ללמ :א"רק למאל תיקכת 2 : אפסק ןלכלג 02/07/25 :לוכילו מוקכיללת 054-8440446 Aviashe@gmail.com ממק מוכ ולקו אכקכ :מקשלש יפסקוכ ו"וכיא מלכפאא יאקימכ אוקמ וכת רלאת :יוקלת ביהכנ"ס הספרדי המרכזי באחיסמך

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=