31 | מקדש מעט | תמוז-אב תשפ"ד | 129 גליון טורח ציבור". הגמרא מבארת שהיה ראוי לקבוע את פרשת בלק "כרע שכב (במדבר כד, ט)בקריאת שמע בגלל הפסוק כארי וכלביא מי יקימנו", ורש"י מבאר את הקשר לקריאת שמע "דדמי לבשכבך ובקומך, שהקב"ה שומרנו בשכבנו ובקומנו לשכב שלווים ושקטים כארי וכלביא", ועל אף הקשר לא נקבעה פרשת בלק בקריאת שמע מפני טורח ציבור. עוסקת בשליח ציבור שלא הזכיר (ברכות ל, ב)הגמרא בתפילת לחש 'יעלה ויבוא' אם חוזר, ופוסקת שאינו חוזר משום טורח ציבור, וכך אכן נפסק להלכה : "אם טעה ש"ץ כשהתפלל (או"ח קכו, ד)בשולחן ערוך בלחש, לעולם אינו חוזר ומתפלל שנית, מפני טורח הצבור, אלא סומך על התפילה שיתפלל בקול רם [חזרת הש"ץ]". פוסק שאין לגלול ספר (בהלכות תפילה יב, כג)הרמב"ם תורה בציבור, כדי שלא לגרום 'טרחא דציבורא': "ואין גוללין ספר תורה בציבור מפני טורח הציבור, שלא יטריח עליהם להיותן עומדין עד שיגלול ספר תורה. לפיכך אם יצטרכו לקרות שני ענינים, מוציאין שני ספרי תורה". , ועל כן בכל (או"ח קמד, ג)וכך נפסק גם בשולחן ערוך ראש חודש שחל בשבת אנו חייבים להוציא שני ספרי תורה, ולא לגלול ספר תורה אחד, כדי שלא להטריח את הציבור להמתין. הרמב"ם והשולחן ערוך מבססים את פסיקתם על , שביום הכיפורים היה הכהן (יומא סח, ב)דברי הגמרא הגדול קורא בפרשת אחרי מות ופרשת "אך בעשור" שבפרשת אמור, ואחר כך היה קורא בעל פה את פרשת "ובעשור" שבפרשת פינחס. הגמרא שואלת מדוע פרשה זו הייתה נקראת בעל-פה, ולא היו גוללים את הספר וקוראים מתוכו. על כך מתרצת הגמרא: "לפי שאין גוללים ספר תורה בציבור מפני כבוד הציבור". קובעת: "אין שליח ציבור רשאי (לט, ב)הגמרא בסוטה להפשיט את התיבה בציבור, מפני כבוד הציבור" . מהי 'הפשטת התיבה' המוזכרת?(טורח ציבור) רש"י מבאר: "שהיה דרכם להביא ספר תורה מבית אחר שמשתמר בו לבית הכנסת, ופורסין בגדים נאים סביב התיבה, ומניחין אותה בתוכה". כשיוצאים מבית הכנסת, ונוטלים את ספר התורה להוליכו לבית המשתמר בו, יש להיזהר מלגרום לציבור המתנה יתרה: "לא יפשיטו הבגדים מן התיבה בפני הצבור, שטורח צבור לעכב שם עם ספר תורה, אלא מוליך MEDIUMGLASS10@GMAIL.COM WWW.MEDIUMGLASS.COM יש לכם שאלה ולא היה לכם את מי לשאול? מהיום אתם מוזמנים להפנות אלינו את שאלותיכם, ואנו נִפנה בשמכם למומחים בתחום ונפרסם כאן את השאלה והתשובה לתועלת הגבאים
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=